בית עם אופי

יותר מעשר שנים כמעט גרתי בדירות. דירות שכורות עם שותפים, דירה אחת שהייתה מחולקת באמצע, ושלוש דירות שהיו לגמרי שלי ושלה. ועכשיו עברנו לגור בבית. ההחלטה לגור במודיעין הייתה כמעט טכנית – עניין של עלויות ושל תחבורה ושל לוקיישן, אבל בתוך ההחלטה הזו, ההחלטה על הבית הייתה כולה רגשית. מצאנו לנו בית עם אופי. לא […]

Read More בית עם אופי

סופת סופ"ש

אני חושב שמאז שעברנו לדירה בסוף אוגוסט, חיכינו שיגיע חורף כזה. עם גשם ורוח. אולי זה הספות הגדולות שאפשר לשקוע בהן. אולי זאת האווירה או החלון הגדול שבסלון וכל השמיים שרואים ממנו. אנחנו בטח לא היחידים שהיו מתוסכלים מזה שהגשם לא הגיע עד עכשיו. ובטח יש אנשים שהיו להם סיבות יותר טובות משלנו, אבל בכל […]

Read More סופת סופ"ש

כל מה שבארנק

יצא לי מוניטין של אחד שמאבד דברים. לא יודע איך זה קרה בדיוק. האמת היא שזה באמת לא קורה הרבה – פה ושם משהו קטן – שוכח או משאיר מאחור. באמת שקשה לי להביט לאחור ולהיזכר בפעם שאיבדתי – ממש איבדתי משהו חשוב. מקסימום השארתי איפשהו ואחר כך לקחתי אותו משם. אבל זה עדיין לא […]

Read More כל מה שבארנק

אחרי החגים שמח

אני מודה שקצת בא לי. תמיד היום הזה שאחרי שמחת תורה קצת מדכא. אתה יודע שאין חופשה משמעותית מהעבודה עד לפסח, מודע היטב לכך שאתה הולך לחיות מראשון-עד-חמישי בחודשים הקרובים, ונזכר בערגה בתקופה שהיית תלמיד בבית ספר והיה חופש גם בחנוכה. אבל אני חושב שהפעם זה שונה. אני כולי מלא בצימאון לחיים. החיים האמיתיים. אותם […]

Read More אחרי החגים שמח

אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר

זה התחיל בתור אחד הימים המעפנים. שילוב של הרבה דברים. נראה שזה בעיקר בעלת הבית שלנו שהחליטה להקפיץ את שכר הדירה ב-50%. אולי גם החיפוש המתיש אחרי דירה אחרת לקניה/רכישה. וכל הדברים האחרים שצריך להכין, עבודה של שנינו, סידורים, לחץ – וכן, גם ההכנות לחתונה שלעצמן גם נורא נחמדות. אבל אנחנו לא מוצאים את הזמן […]

Read More אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר

אנשי התשע בבוקר

במכון הכושר שבו אני מתאמן, ביטלו את שיעור הספינינג של 7 בבוקר. גיליתי את זה יום אחד אחרי שהצלחתי לגלגל את עצמי מהמיטה. בהתחלה לא כל כך שמתי לב – זה לא כל כך קל לשים לב לדברים בשבע בבוקר. נכנסתי לחדר הספינינג, הנחתי את המגבת שלי על אחד ממכשירי האופניים-שלא-מגיעים-לשום-מקום, ורק אז, כשהבטתי סביבי, […]

Read More אנשי התשע בבוקר

הולך

"ברגע שגילית איזו מכפות. הרגליים היא הכף הימנית,. כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא השמאלית, ואז נותרת הבעיה. באיזו מהן להתחיל לצעוד…" א .א. מילן (מתוך פו הדב) עבודה חדשה, אתגרים חדשים, הרבה התלהבות. עושה את מה שאני יודע לעשות הכי טוב, ולצד זה גם לומד דברים חדשים תוך כדי עשיה. ובשולי […]

Read More הולך

טוטלה טוטוריטו

הייתה לנו איזה בעיה בטלוויזיה והיא התחילה לדבר כמו יוני בלוך. כל סמ"ך הפכה לthamech. עכשיו זה הסתדר, חיברתי מחדש את הכבלים של האודיו, אבל זה הזכיר לי את הסיפור על הדדל לשמחת תורה עם התפתורים. רציתי לצרף את הקטע מיו טיוב ולא מצאתי. די בטוח שזה היה בשלוש ארבע חמש וחצי. מישהו זוכר את […]

Read More טוטלה טוטוריטו

סיינפלד ממחזר

כנראה שראיתי סיינפלד יותר מדי פעמים – כי כשהוא סיפר את הבדיחה הזאת אצל קונאן אובריין, אני נזכרתי שכבר שמעתי אותה עוד פעם (יש מצב שהוא לא יודע על כל השידורים החוזרים בביפ) בכל אופן, זה דווקא יפה לראות איך אותה בדיחה נשארת למרות ההתקדמות הטכנולוגית. דטרמינזם טכנולוגי, מישהו? תחשבו על זה – לכאורה הIphone […]

Read More סיינפלד ממחזר

הלו?

שלושה ימים הייתי בלי טלפון סלולרי. הוא נשכח בירושלים. שלושה ימים לא הייתי זמין. שלושה ימים הייתי צריך לחפש אלטרנטיבות בשביל להישאר בקשר. לשמוע הודעות, לקרוא מיילים, צ'אטים. כמעט קניתי טלכרט. חשבתי שיהיו לי תובנות עמוקות אחרי שלושת הימים האלה. אולי על החברה המודרנית שמשעבדת אותך להיות דרוך וזמין כל הזמן. אולי על החיים ב"אי […]

Read More הלו?