ארט וקופי/ 99 פרנק

בשבוע אחד ראיתי את שתי הפנים של עולם הפרסום. שניהם הוצגו באופן גאוני ומלהיב בשני סרטים ששכרתי באוזן – האחד- Art&Copy סרט תיעודי על תעשיית הפרסום בארה"ב. סרט שמציג את המוחות הקריאטיביים הגדולים, את ההברקות שהם הכניסו לעולמנו, האופן שבו יצרו את הבידור, האמנות והחוויות שאנחנו קוראים להם פרסומות. מבחינות מסוימות, העובדה שהסרט מציג תהליכים […]

Read More ארט וקופי/ 99 פרנק

האזינו לשיר התוצרת, שאבו מתוכו נחמה

אני מאוד אוהב את יוסי מרשק, ואני חושב שהקמפיין של איגוד התעשיינים שמעודד רכישת מוצרים כחול לבן הוא חביב לגמרי. העניין הוא שאני לא ממש בטוח מה זה אומר לקנות כחול לבן האם אני אמור לקנות דגני בוקר של תלמה ששייכת ליוניליבר הבינלאומית, של נסטלה שהם הבעלים של אסם שהיא חברה ישראלית, או של קלוגס […]

Read More האזינו לשיר התוצרת, שאבו מתוכו נחמה

שיני בנים תקהנה

הפרסומת הזו (אוי – כבר המון זמן לא הראתי פרסומות בבלוג הזה), גרמה לי קצת לחשוב. תראו אותה גם, היא מקסימה. תראו ואז נמשיך.    גם אבא שלי לימד אותי שני דברים די דומים.  הראשון היה שהכל אפשרי. אבא שלי הוא סוג של קוסם. הוא לא מתבייש, הוא לא נרתע. הוא יכול לגרום לאנשים ברחוב שהוא […]

Read More שיני בנים תקהנה

הזמן והמרחב של חברים פלוס

השבוע הזה עבר מהר על שנינו. לפני רגע היה מוצ"ש הקודם והנה עוד יום חמישי נגמר. היא כבר נרדמת מותשת על הספה בסלון ואני בעיניים כבדות נזכר שכבר הרבה זמן לא כתבתי בבלוג שלי. אין ספק שהסיבה שהשבוע הזה עבר כל כך מהר היא בגלל שעבדנו הרבה השיר הזה "לעבודה ולמלאכה", פותח את המחזה שראינו […]

Read More הזמן והמרחב של חברים פלוס

מקבץ לכבוד יום ללא עישון

היום זה יום ללא עישון. אני צריך להודות שבנוגע להרבה נושאים חברתיים שעומדים על סדר היום אני די ליברלי – לא מאוד אכפת לי שאנשים מזיקים לעצמם ולגופם. לא אכפת לי שהם מהמרים, לא אכפת לי שיסעו על אופנועים בלי קסדה, לא אכפת לי ששותים אלכוהול וכו'. גם לא ממש אכפת לי שמי שרוצה לעשן […]

Read More מקבץ לכבוד יום ללא עישון

דין וחשבון

 רק הרגע יובל כתב על איזה עם סגולה אנחנו, והנה עוד דוגמא צפה לה ממש לנגד עיני. זה כבר פעם שניה שזה קורה, אני מגיע לאוטו ורואה דו"ח על השמשה. בהתחלה אני נבהל – שכחתי לכוון את הסלופארק? מה בעצם אומר כאן התמרור? למה אני בכלל צריך את האוטו הזה?למה אין תחבורה ציבורית כמו שצריך […]

Read More דין וחשבון

רגעי קסם

כשהייתי ילד היה לי ספר גדול בשם "ספר הקסמים הגדול". היו שם מאות טריקים ולהטוטים שאפשר לעשות עם חפיסת קלפים, גפרורים, מטבעות ודברים אחרים שאפשר למצוא בבית. ברגעים מסוימים של החיים אפילו פינטזתי שיום אחד אני אגדל ואהיה קוסם..  אבל הקוסם האמיתי בבית הוא אבא שלי. מאז שאני זוכר אותו הוא היה אוסף מיני "טריקים" […]

Read More רגעי קסם

זה לא חתול זה

רוב הזמן הוא לא עושה כלום. יושב על הכרית המוזהבת שלו (שהוא בעצמו הפך אותה למקום מושבו, מיקם אותה ליד פינת הגירוד שייסד לצד המדפים ועשה ממנה כס מלכות), משקיף על הנעשה בדירה בפוזה של שיך סעודי. או לחילופין מתמקם אל מול החלון, מתכנן תיכוננים על ציפורים מקננות ("יום יבוא" הוא מסנן… "יום יבוא וניפגש") […]

Read More זה לא חתול זה

יו הו הו ובקבוק של רום

במסגרת החופש המאוד-מוערך הזה, ביקרנו אתמול בלונה-פארק. מטבע הדברים, לא יוצא לי להגיע לשם הרבה, אבל האחיינים שלי הם תמיד תירוץ טוב. אחרי שנגררתי חיוור מכל המתקנים המאיימים ביותר (הבלק ממבה, הלופים, והאנקונדה), הזדמן לנו גם להגיע לספינת הפיראט. קצת התאכזבתי כשראיתי את המתקן. לא בגלל שהוא לא היה מהנה או כיפי, אלא בגלל היעדרות […]

Read More יו הו הו ובקבוק של רום

אפילו בלי חורים בשיניים

יש איזהשנינה ישנה – אופטימיסט רואה בייגלה, פסימיסט רואה את החור והריאליסט נותן ביסים גדולים. שוקולד הוא דבר קצת מתסכל כשיש לך סכרת. למרות שאני מודה שלא חסרים תחליפים נחמדים – בשוקולד ממש טוב יש סוכר. בכל מקרה חשבתי שחבילות השוקולד האלה – שנתקלתי בהם ברשת, יכולות להתאים לי דווקא אחלה – מישהו רוצה להתחלק? […]

Read More אפילו בלי חורים בשיניים