בית עם אופי

יותר מעשר שנים כמעט גרתי בדירות. דירות שכורות עם שותפים, דירה אחת שהייתה מחולקת באמצע, ושלוש דירות שהיו לגמרי שלי ושלה. ועכשיו עברנו לגור בבית. ההחלטה לגור במודיעין הייתה כמעט טכנית – עניין של עלויות ושל תחבורה ושל לוקיישן, אבל בתוך ההחלטה הזו, ההחלטה על הבית הייתה כולה רגשית. מצאנו לנו בית עם אופי. לא […]

Read More בית עם אופי

קו ארבעים וחמש

קו ארבעים וחמש מתחיל פחות או יותר במקום בו נולדתי – בית החולים תל השומר. הוא עובר בגבעתיים, בשכונת בורכוב ובכיכר נח. ממש ליד בית ההורים שלי. דרך רחוב כצנלסון – לא רחוק מגן הילדים בו למדתי, בית הספר היסודי, בית הספר התיכון שלי והקן של הנוער העובד והלומד. קו ארבעים וחמש מגיע ממש עד […]

Read More קו ארבעים וחמש

לעבור מעל אותו נחל פעמיים

לפני שבע-שמונה שנים, בשנה הראשונה של התואר הראשון שלי. הייתה סופה. זה היה החורף הראשון שבו גרתי בתל אביב, בדירה קטנה עם שותפה בצפון הישן, ואני מודה שהיה לי קצת קשה להירדם בלילה. קצת אחרי חצות צילצל הטלפון ובצד השני היה חבר שהציע לי לקום ולראות הזרימה באיילון ובשפך הירקון. לצאת לדברים כאלה באמצע הלילה […]

Read More לעבור מעל אותו נחל פעמיים

שגריר בשקל

אני אפתח בהכרזה, כדי שלא יהיה לא ברור – אני בהחלט יודע להחליף גלגל באוטו. זה לא מסובך. להרים ג'ק, לפתוח ארבעה ברגים בהצלבה ולשים את הגלגל הרזרבי. בגלל זה לא כל כך התרגשתי מזה שהיה לי פנצ'ר באוטו. (למרות שנו, באמת… מה הייתי צריך את זה?).  הרמתי את האוטו על הג'ק. הוצאתי את הצלב […]

Read More שגריר בשקל

כל מה שבארנק

יצא לי מוניטין של אחד שמאבד דברים. לא יודע איך זה קרה בדיוק. האמת היא שזה באמת לא קורה הרבה – פה ושם משהו קטן – שוכח או משאיר מאחור. באמת שקשה לי להביט לאחור ולהיזכר בפעם שאיבדתי – ממש איבדתי משהו חשוב. מקסימום השארתי איפשהו ואחר כך לקחתי אותו משם. אבל זה עדיין לא […]

Read More כל מה שבארנק

אנשי התשע בבוקר

במכון הכושר שבו אני מתאמן, ביטלו את שיעור הספינינג של 7 בבוקר. גיליתי את זה יום אחד אחרי שהצלחתי לגלגל את עצמי מהמיטה. בהתחלה לא כל כך שמתי לב – זה לא כל כך קל לשים לב לדברים בשבע בבוקר. נכנסתי לחדר הספינינג, הנחתי את המגבת שלי על אחד ממכשירי האופניים-שלא-מגיעים-לשום-מקום, ורק אז, כשהבטתי סביבי, […]

Read More אנשי התשע בבוקר

הולך

"ברגע שגילית איזו מכפות. הרגליים היא הכף הימנית,. כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא השמאלית, ואז נותרת הבעיה. באיזו מהן להתחיל לצעוד…" א .א. מילן (מתוך פו הדב) עבודה חדשה, אתגרים חדשים, הרבה התלהבות. עושה את מה שאני יודע לעשות הכי טוב, ולצד זה גם לומד דברים חדשים תוך כדי עשיה. ובשולי […]

Read More הולך

שתיקת הקולנוע

בתי הקולנוע הופכים פחות ופחות רווחים – עם מערכות הקולנוע הביתיות המשוכללות והזמינות של סרטים להורדה חופשית באינטרנט – אני מניח שיש יותר ויותר אנשים שמעדיפים לחסוך את עלויות הכרטיס ופשוט להתרווח מול המסך בבית. זה התחיל בסגירת האולמות הקטנים – בתי הקולנוע העירוניים נסגרו כמעט כולם – פאר, הוד, קולנוע תל אביב. נותר רק […]

Read More שתיקת הקולנוע

מקום טוב לאכול

רד בורגר נסגר. כשעברתי לגור באבן גבירול, ממש על הפינה של כיכר רבין דווקא חשבתי על הבורגר ראנץ. שהיה לי מתחת לבית. אבל חלפו רק כמה ימים עד שגיליתי את רד בורגר. הייתי עדיין סטודנט עם סדר יום לא מחייב במיוחד, מה שאיפשר לי לראות סרטים בוידיאו לתוך הלילה וגם לצאת בשלוש לפנות בוקר ולאכול […]

Read More מקום טוב לאכול

זכרונות מזכרון

2 פאבים ראינו, רק לאחד נכנסנו וזה היה בשעה מוקדמת מדי – אבל תכלס שניהם נראים אחלה. מדרחוב – יותר קצר מנחלת בינימין אבל פחות צפוף מוזיאון העליה הראשונה, בית אהרונסון הקרנה – כמעט פרטית – של המוסד הסגור. נקרעתי מצחוק. זה גם היה די אירוני שאני רוצה לראות את הסרט הזה במשך השנתיים כשהוא […]

Read More זכרונות מזכרון