משקפי הקסם

כשהייתי ילד, ככה היה נראה ה"תלת מימד". היית צריך להתאמץ, לכווץ את העיניים, לבהות, לנקות את הראש, ואז אולי היית רואה שם את קווי המתאר של הפרימידה בגיזה. ועדיין, זה היה נראה לנו כמו קסם. לא סתם קוראים לספר "The magic eye", היכולת של תמונות "להתעורר לחיים" לקפוץ מהספר ולהיות – רק לרגע – אמתיות […]

Read More משקפי הקסם

אחרי זמן הפציעות

בואו נודה על האמת – חלק מהמשחקים שנראה במונדיאל עשויים להיות משעממים או סתם מאכזבים (וצרפת אורוגוואי אתמול זאת אולי דוגמא טובה), אז הנה שלל הצעות של דרכים להעשיר את החוויה בין המשחקים ואולי גם תוך כדי: לקרוא: "קדחת המגרש" – של ניק הורנבי הכדורגלנים הצעירים (ובמיוחד את בעט אלון בעט) סדרת הוצא מהקשרו מערכונים: […]

Read More אחרי זמן הפציעות

סיפור נודד

אני סבור, בדרך כלל, שספר משומש הוא טוב יותר מספר חדש. אולי זה אוזני החמור, אולי זה הצהבהבות או הדפים שנשארים במקום עם הפתיחה ולא נאבקים איתך להיסגר. אולי זו פשוט התחושה שמישהו קרא את זה כבר. הספרים שהכי אהבתי היו אל של אבא שלי – כי הם תמיד היו מלאים בהערות שוליים מעט נובע […]

Read More סיפור נודד

סיפור חזק וטוב

לאחרונה יצא שקראתי די הרבה, אחרי שהתברברתי קצת עם "משאלה אחת ימינה", שאמנם היה מצויין אבל תפס אותי בתקופה קצת לחוצה ולא הצלחתי להתחבר אליו, גמעתי בשבועיים פחות או יותר את "יסמין" של אלי עמיר ואתמול התחלתי ספר חדש. אני מודה שהסיבה היחידה שקניתי את "איים בזרם" מאת ארנסט המינגווי, היא בדיוק אותה אסוציאציה שעולה […]

Read More סיפור חזק וטוב

הי אדוני, רוצה אבטיח אדמוני?

כבר כמה וכמה ימים שמתחשק לי אבטיח עם גבינה בולגרית. קרייבינג. באמצע הספר שאני קורא עכשיו הדמויות אוכלות אבטיח עם גבינה בולגרית וזה עשה לי חשק. אולי זה לא רק הספר. אולי זה הקיץ. אולי כשמאיר אריאל כתב על זרעי הקיץ הוא התכוון לזרעי אבטיח?  האמת שאני מאוד מתחבר לתחושה הזאת של "זרעי הקיץ" הריח […]

Read More הי אדוני, רוצה אבטיח אדמוני?