זמן הזמנה

הדרך הכי טובה לשמוח במשהו זה לחלוק אותו. אני חושב שבשביל זה בכלל עושים מסיבת חתונה. היה מאוד נחמד השבוע להתחיל לחלק ולשלוח את ההזמנות לחתונה. יש משהו בלמסור את המעטפה הזו שאומר – "אתה חשוב לי, ואני רוצה שתהיה שם כשטוב לי". האמת שהכי כיף היה לפגוש את האנשים פנים אל פנים, אבל מטבע […]

Read More זמן הזמנה

Push the button

אחד האתרים הראשונים שגלשתי בהם באינטרנט בכלל – עוד בשנות ה-90, היה אתר הכפתור האדום הגדול שלא עושה שום דבר. אני חושב שאז אנשים לא כל כך הבינו את הפוטנציאל שיש באינטרנט. היום כבר הכל הרבה יותר משוכלל ויעיל. קחו למשל  את כפתור הדרמה- אתר קטן וחמוד שנועד לכל הרגעים בחיים שצריכים (או אולי דווקא […]

Read More Push the button

מה שהתרחק

"I know I'll never lose affection For people and things that went before I know I'll often stop and think about them" לנון ומקרטני. יש עוד מלא זמן עד החתונה, אבל התחלנו כבר לחשב רשימות מוזמנים. התהליך זה גרם לי להתעורר (או אולי בעצם ההפך?) ולחשוב על חברים שאני כבר לא בקשר איתם. אלה מהתיכון […]

Read More מה שהתרחק

להמשיך ישר

טיול בצפון, בלי ג'י פי אס. בלי לספר לאף אחד עצרנו מדי פעם לשאול הוראות. – "תמשיכו ישר ותשאלו שם" אמר לנו הנשאל הראשון. – "תמשיכו ישר" אמר גם השני ששאלנו שם. – "תמשיכו ישר בפניה" -"עד שתגיעו לצומת T ואז תמשיכו ישר!" (בחיי – איך עושים את זה? איך ממשיכים ישר בצומת טי?) – […]

Read More להמשיך ישר

JUST

דן מספר שהוא פעם היה בדייט בזמן השיר הזה – ג'אסט של רדיו הד –  היה ברקע ומטבע הדברים הוא והדייט התחילו לדבר על איזה שיר מעולה ואיזה קליפ מדהים (אם אתם לא יודעים על מה אני כותב – תעשו פליי ואז תמשיכו) אז הם מדברים על הקליפ בדייט ומתחילים לתהות על הסיום שלו – […]

Read More JUST

את כולם אני מכיר… אחרי כמה דקות

כנראה שיצא לי להכיר המון אנשים. בצבא. בלימודים, בפעילות שלי באגודת הסטודנטים. בעבודות השונות. יותר מדי פעמים קורה לי בזמן האחרון שאני פוגש אנשים שיודעים מי אני ואני לא מצליח לזהות אותם. היום בבוקר למשל פגשתי את ר' באוטובוס, ובמשך דקות ארוכות משכתי זמן והנהנתי ושאלתי לשלומה בלי שהצלחתי למקם את הפרצוף שלה. כשסוף סוף […]

Read More את כולם אני מכיר… אחרי כמה דקות

הזמן והמרחב של חברים פלוס

השבוע הזה עבר מהר על שנינו. לפני רגע היה מוצ"ש הקודם והנה עוד יום חמישי נגמר. היא כבר נרדמת מותשת על הספה בסלון ואני בעיניים כבדות נזכר שכבר הרבה זמן לא כתבתי בבלוג שלי. אין ספק שהסיבה שהשבוע הזה עבר כל כך מהר היא בגלל שעבדנו הרבה השיר הזה "לעבודה ולמלאכה", פותח את המחזה שראינו […]

Read More הזמן והמרחב של חברים פלוס

פריטה

כשחזרה מהודו קניתי לה מתנה – גיטרה. האמת שאני אף פעם לא הצלחתי כל כך לנגן בעצמי. כמה פעמים נסיתי כשהייתי בתיכון – אפילו הייתה לי גיטרה משל עצמי שרק לפני שנתיים-שלוש מסרתי אותה. היו לי ספרים וחוברות והכל. אבל השתעממתי, לא תירגלתי מספיק ולא כל כך הצלחתי. אולי הבעיה הייתה שהטעם המוסיקלי שלי בתיכון […]

Read More פריטה

חג על הגג

בסוף יצא שראינו את האירוע מהגג מול הכיכר. היא לא באה כי היא קבעה לנסוע לירושלים, להופעה של יהודית רביץ, עם חברות.ואני  ידעתי שלא תהיה לי ברירה ואני בכל מקרה אשמע את המוזיקה של אירוע חגיגות מאה השנה לתל אביב מכיכר רבין, אפילו אם אני אשאר בבית – אז כדאי שאני כבר אלך. הזמנתי את הרחובותיים […]

Read More חג על הגג