היא והוא

יצא לי לכתוב עליה לא מעט בבלוג הזה. היא לא אוהבת את אור הזרקורים כל כך, אז בדרך כלל פשוט קראתי לה "היא".  בגוף שלישי נסתרת. סיפרתי על האופן שבו הכרנו, על התקופה שהייתי בלעדיה כשהיא הייתה בהודו, על חוויות שעברנו, על החתונה, על השינויים בחיים שלנו והרבה מאוד על כמה שאני אוהב אותה. ואז […]

Read More היא והוא

הענן מעלי לא דמה לדבר

(לא כתבתי על זה שעברנו לגור בעיר אחרת. על זה שהיא מכרה את הקטנוע ואני את אוסף הקומיקס והחלטנו להתבגר. על עוד יום הולדת שעבר. לא כתבתי על החתול שברח. לא כתבתי על הנסיעות ברכבת, על הערסל במרפסת, על ההתמכרות ל"סמויה", על הנוף בחוץ. לא כתבתי על הנסיעה לויאטנם.  לא כתבתי על התואר השני שיתחיל עוד מעט. ועל כל […]

Read More הענן מעלי לא דמה לדבר

סופת סופ"ש

אני חושב שמאז שעברנו לדירה בסוף אוגוסט, חיכינו שיגיע חורף כזה. עם גשם ורוח. אולי זה הספות הגדולות שאפשר לשקוע בהן. אולי זאת האווירה או החלון הגדול שבסלון וכל השמיים שרואים ממנו. אנחנו בטח לא היחידים שהיו מתוסכלים מזה שהגשם לא הגיע עד עכשיו. ובטח יש אנשים שהיו להם סיבות יותר טובות משלנו, אבל בכל […]

Read More סופת סופ"ש

אנחנו התחלנו את האש

פחד. מצד אחד תחושה שהעולם מזכיר לך עד כמה האימפריות שבנינו הן רעועות, איך הכל יכול לעלות בלהבות שאין לאף אחד שליטה עליהן. איך הדבר הקטן והנחמד הזה שמנצנץ על גבי נרות חנוכה או מתחת לגחלים בפיקניק יכול להתעצם ולקטול ולאבק את הכל. יש איזה רגע בהיסטוריה האנושית שבו בני האדם הכריזו על "כיבוש האש", […]

Read More אנחנו התחלנו את האש

כל מה שבארנק

יצא לי מוניטין של אחד שמאבד דברים. לא יודע איך זה קרה בדיוק. האמת היא שזה באמת לא קורה הרבה – פה ושם משהו קטן – שוכח או משאיר מאחור. באמת שקשה לי להביט לאחור ולהיזכר בפעם שאיבדתי – ממש איבדתי משהו חשוב. מקסימום השארתי איפשהו ואחר כך לקחתי אותו משם. אבל זה עדיין לא […]

Read More כל מה שבארנק

אחרי החגים שמח

אני מודה שקצת בא לי. תמיד היום הזה שאחרי שמחת תורה קצת מדכא. אתה יודע שאין חופשה משמעותית מהעבודה עד לפסח, מודע היטב לכך שאתה הולך לחיות מראשון-עד-חמישי בחודשים הקרובים, ונזכר בערגה בתקופה שהיית תלמיד בבית ספר והיה חופש גם בחנוכה. אבל אני חושב שהפעם זה שונה. אני כולי מלא בצימאון לחיים. החיים האמיתיים. אותם […]

Read More אחרי החגים שמח

תלווי אותי

לכל מה שקורה יש שתי השלכות – מצד אחד יש המון מה לספר ודברים לכתוב עליהם. מצד שני אין לי רגע אחד לנשום בשביל זה. רציתי לכתוב על ההזמנות ולהוסיף את הקטע מסיינפלד עם הדבק הזול, ואולי את הקליפ של קארין ועמוס ולכתוב על מעבר הדירה ועל ההכנות ועל ההחלטות ועל החתול ועל הטיסה ועל […]

Read More תלווי אותי

אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר

זה התחיל בתור אחד הימים המעפנים. שילוב של הרבה דברים. נראה שזה בעיקר בעלת הבית שלנו שהחליטה להקפיץ את שכר הדירה ב-50%. אולי גם החיפוש המתיש אחרי דירה אחרת לקניה/רכישה. וכל הדברים האחרים שצריך להכין, עבודה של שנינו, סידורים, לחץ – וכן, גם ההכנות לחתונה שלעצמן גם נורא נחמדות. אבל אנחנו לא מוצאים את הזמן […]

Read More אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר

זמן הזמנה

הדרך הכי טובה לשמוח במשהו זה לחלוק אותו. אני חושב שבשביל זה בכלל עושים מסיבת חתונה. היה מאוד נחמד השבוע להתחיל לחלק ולשלוח את ההזמנות לחתונה. יש משהו בלמסור את המעטפה הזו שאומר – "אתה חשוב לי, ואני רוצה שתהיה שם כשטוב לי". האמת שהכי כיף היה לפגוש את האנשים פנים אל פנים, אבל מטבע […]

Read More זמן הזמנה

סיפור נודד

אני סבור, בדרך כלל, שספר משומש הוא טוב יותר מספר חדש. אולי זה אוזני החמור, אולי זה הצהבהבות או הדפים שנשארים במקום עם הפתיחה ולא נאבקים איתך להיסגר. אולי זו פשוט התחושה שמישהו קרא את זה כבר. הספרים שהכי אהבתי היו אל של אבא שלי – כי הם תמיד היו מלאים בהערות שוליים מעט נובע […]

Read More סיפור נודד