בית עם אופי

יותר מעשר שנים כמעט גרתי בדירות. דירות שכורות עם שותפים, דירה אחת שהייתה מחולקת באמצע, ושלוש דירות שהיו לגמרי שלי ושלה. ועכשיו עברנו לגור בבית. ההחלטה לגור במודיעין הייתה כמעט טכנית – עניין של עלויות ושל תחבורה ושל לוקיישן, אבל בתוך ההחלטה הזו, ההחלטה על הבית הייתה כולה רגשית. מצאנו לנו בית עם אופי. לא […]

Read More בית עם אופי

הענן מעלי לא דמה לדבר

(לא כתבתי על זה שעברנו לגור בעיר אחרת. על זה שהיא מכרה את הקטנוע ואני את אוסף הקומיקס והחלטנו להתבגר. על עוד יום הולדת שעבר. לא כתבתי על החתול שברח. לא כתבתי על הנסיעות ברכבת, על הערסל במרפסת, על ההתמכרות ל"סמויה", על הנוף בחוץ. לא כתבתי על הנסיעה לויאטנם.  לא כתבתי על התואר השני שיתחיל עוד מעט. ועל כל […]

Read More הענן מעלי לא דמה לדבר

קו ארבעים וחמש

קו ארבעים וחמש מתחיל פחות או יותר במקום בו נולדתי – בית החולים תל השומר. הוא עובר בגבעתיים, בשכונת בורכוב ובכיכר נח. ממש ליד בית ההורים שלי. דרך רחוב כצנלסון – לא רחוק מגן הילדים בו למדתי, בית הספר היסודי, בית הספר התיכון שלי והקן של הנוער העובד והלומד. קו ארבעים וחמש מגיע ממש עד […]

Read More קו ארבעים וחמש

כל מה שבארנק

יצא לי מוניטין של אחד שמאבד דברים. לא יודע איך זה קרה בדיוק. האמת היא שזה באמת לא קורה הרבה – פה ושם משהו קטן – שוכח או משאיר מאחור. באמת שקשה לי להביט לאחור ולהיזכר בפעם שאיבדתי – ממש איבדתי משהו חשוב. מקסימום השארתי איפשהו ואחר כך לקחתי אותו משם. אבל זה עדיין לא […]

Read More כל מה שבארנק

לכתוב באותו האופן שיוצאים מהבית

החתונה, מעבר הדירה, החופשה המדהימה בפראג והחיים האמיתיים שלא חיכו לרגע וכבר ארבו לנו מייד לאחריה. היה לי כל כך הרבה מה לספר ולא כתבתי. אולי בגלל שיש דברים שיוצאים לך על המקלדת רק בשעה מאוחרת מספיק. אני חושב שעל החתונה גם לא רציתי ממש ממש לכתוב עד לאירוע לעצמו. ובינתיים – דברים מעניינים אחרים […]

Read More לכתוב באותו האופן שיוצאים מהבית

זמן הזמנה

הדרך הכי טובה לשמוח במשהו זה לחלוק אותו. אני חושב שבשביל זה בכלל עושים מסיבת חתונה. היה מאוד נחמד השבוע להתחיל לחלק ולשלוח את ההזמנות לחתונה. יש משהו בלמסור את המעטפה הזו שאומר – "אתה חשוב לי, ואני רוצה שתהיה שם כשטוב לי". האמת שהכי כיף היה לפגוש את האנשים פנים אל פנים, אבל מטבע […]

Read More זמן הזמנה

הולך

"ברגע שגילית איזו מכפות. הרגליים היא הכף הימנית,. כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא השמאלית, ואז נותרת הבעיה. באיזו מהן להתחיל לצעוד…" א .א. מילן (מתוך פו הדב) עבודה חדשה, אתגרים חדשים, הרבה התלהבות. עושה את מה שאני יודע לעשות הכי טוב, ולצד זה גם לומד דברים חדשים תוך כדי עשיה. ובשולי […]

Read More הולך

סיפור נודד

אני סבור, בדרך כלל, שספר משומש הוא טוב יותר מספר חדש. אולי זה אוזני החמור, אולי זה הצהבהבות או הדפים שנשארים במקום עם הפתיחה ולא נאבקים איתך להיסגר. אולי זו פשוט התחושה שמישהו קרא את זה כבר. הספרים שהכי אהבתי היו אל של אבא שלי – כי הם תמיד היו מלאים בהערות שוליים מעט נובע […]

Read More סיפור נודד

אדישות

יש פתגם כזה – "כל מה שצריך על מנת שהרשע ינצח את הטוב – זה שאף אחד לא יעשה שום דבר". (כן, עם כל הקיטש) – אני חושב שמאז ותמיד הדבר שהרגשתי שהכי מאיים עלינו זאת אדישות.יותר מדי אנשים שלא מצביעים בבחירות, או לא אכפת להם מה הם מצביעים. יותר מדי אנשים שבטוחים שמישהו כבר […]

Read More אדישות