קימה

קימה.

היה קשה ללכת איתך, אנשים תמיד עוצרים אותי ברחוב. רוצים ללטף אותך, מתפעלים מכמה שאת יפה ואיזה צבע חום מיוחד יש לך. שואלים איזה גזע את ואז אני אומר בגאווה שאנחנו לא בטוחים כי אימצנו אותך כשהיית בת שנה אבל לפי הצבע אנחנו חושבים שאת סטר אירי שזה מגניב כי באירלנד יש את הוויסקי הכי טוב וגינס וגבעות ירוקות. הם היו שואלים איך קוראים לך והייתי מספר להם שאת קרויה על שם דמות מה"סמויה" שזאת הסדרה הכי טובה אי פעם.

היה קשה ללכת איתך כי תמיד היית מושכת מאוד חזק. הייתה לך נפש חופשיה שרצתה לרוץ ולהשתולל וזה תמיד גרם לי לחשוב איך בשבוע הראשון אחרי שאימצנו אותך ושיחררתי לך את הרצועה בפארק הדגים את ברחת ורצת כל כך מהר שבקושי היה אפשר לראות אותך והגעת כל כך רחוק מחוץ לעיר ורצתי אחרייך מתנשף והייתי בטוח שאיבדתי אותך לגמרי והתביישתי בעצמי כל כך. תוך כדי הריצה חשבתי על זה שאני רוצה להיות אבא אבל אפילו לשמור על כלבה אני לא מצליח. ואז עצרתי מישהו עם רכב והתחננתי שיעזור לי לנסוע לחפש אותך ולהתקשר לשירי שתעזור לי למצוא אותך והיא הגיעה עם פנס ואני הסתובבתי בגבעות חשוכות מחוץ לעיר וקראתי בשם החדש שלך וקיוויתי שאת כבר מכירה אותו, עד שבסוף הנהג שעצר לי מצא אותך והחזיר לנו אותך וחשבנו שזה רק נס שלא דרסו אותך שהסתובבת ככה בכביש.

אבל מאז שנינו קיבלנו ביטחון וידעתי כבר שבכל פעם שאני אקרא לך את תבואי ויכולתי לשחרר את הרצועה בטיולים ואת המשכת ללכת לידי בנאמנות ואני הרגשתי כמו ג'ון סנואו שמטייל עם הזאב שלו ונותן למחשבות להתרוצץ ואיך תמיד הרעיונות הכי טובים עולים לי בטיולים האלה איתך.

היה קשה ללכת איתך כי זה כמו עוד ילד. ואנחנו שני הורים שחילקו את עצמם בין שני ילדים וכלבה ובכל טיול תמיד היינו צריכים להשגיח גם עלייך. אבל זה רק בגלל שאת באמת חלק בלתי נפרד מהמשפחה, כזה שאוהב בלי תנאים. כזה שאתה לוקח לפעמים כמובן מאליו עד שאתה פתאום מתגעגע אליו.

כן, היה קשה ללכת איתך אבל עכשיו קשה יותר ללכת בלעדייך. לקום בבוקר בלי קבלת הפנים שלך ובלי להגיד לך בוקר טוב ולצאת לטיול. לצאת מהבית בלי שאת נעלבת שאת לא באה כי את חלק מהלהקה. ולחזור הביתה בלי שאת משתוללת משמחה וקופצת עלינו ואפילו ללכת לישון בלי הטיול הארוך הזה של הלילה.

תשמרי על עצמך שם, בגינת הכלבים הגדולה שבשמיים, עם הגבעות האיריות הירוקות שאת בטח רצה עליהן כל כך מהר שבקושי אפשר לראות אותך.

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על קימה

  1. פינגבאק: על כלבים, נחשים ואי ההתאמה ביניהם | ניילון נצמד

  2. alonalifeinmodiin הגיב:

    אוף, ממש ככה. קוראת אותך ובוכה…

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s