תרשו לי לשתף

לפני כמה שבועות, גיליתי, כמעט במקרה – שהעיריה עורכת אירוע לשיתוף הציבור בתכנון. "מודיעין 2035" הוא נקרא. זה מסוג הדברים שאני מאוד אוהב. למדתי קצת על שיתוף הציבור בתכנון עירוני בתואר הראשון שלי, וגם כשגרתי בתל אביב זה היה לי חשוב, אבל הפעם זה היה יותר מסתם עניין וסקרנות.

אנחנו קנינו את הבית שלנו במודיעין, גרים כאן כבר ארבע שנים וכאן יגדלו הילדים שלנו, אז לתכנון לטווח רחוק יש משמעות אמיתית וחשיבות עבורנו. כשהמחשבות האלה בליבי נרשמתי לאירוע ויצאתי מוקדם מהעבודה והלכתי.

הגעתי עם ראש פתוח לחלוטין. בלי ציניות ועם אמונה שלמה בכוונותיהם הכנות של נושאי התפקיד השונים ברצון לשתף.אני חושב שתושבים רבים האמינו בכך כמוני והנוכחות באירוע הייתה מכובדת מאוד. אבל דווקא משום כך, לצערי הרב, נראה כי ההזדמנות פוספסה לחלוטין.

ראשית הערב, במצגת של האדריכלית מליס, היה ברובו מעניין והאדריכלית אכן העלתה נושאים חשובים ומוכרים (העדר מקומות תעסוקה שמוביל ל-70% יוממות ושימוש רב ברכב הפרטי, בריחת הצעירים מהעיר, שמירה על ' השטחים הפתוחים וכו') אבל חשבתי על זה שאולי היה לי קל להבין כי אני מתעניין בזה הרבה וקורא ואת רוב הדברים הכרתי. יכול להיות שהרבה תושבים, כשמראים להם מפה ואומרים "הצבע הכתום זה השכונות  החדשות", לא תמיד מצליחים להבין לגמרי במה מדובר, אבל אולי אני לא נותן מספיק קרדיט.

אולם מכאן והלאה, אני מאמין כי האירוע איבד כמעט לחלוטין מיעילותו. התושבים חולקו לחמש קבוצות בנות 20-30 ולכל קבוצה ניתנה שעה לדיון. בפני כל קבוצה הוצג בריסטול ובו נושאים רבים וחשובים וחברי הקבוצה התבקשו – תוך חמש דקות(!) לסקור את כל הנושאים, להחליט על מה הם רוצים לדבר ומה הם רוצים להגיד.

כשמקדישים ל-20 אנשים פחות משעה לשיחה, מבחינה מתמטית יש לכל אחד מהם בברוטו 2-3 דקות לדבר. ואכן, אנשי הצוות שליוו את הדיון דחקו בכל תושב לדבר בקצרה ובנקודות. רשמו לעצמם במהירות את הדברים בראשי פרקים כלליים – מה שעשוי לגרום לרדוקציה משמעותית של הרעיונות. כך למשל לאחר תושב שניסה לדבר על רעיונות שקשורים להצללה, שטחי מסחר ונגישות, נרשם על הבריסטול הכותרת "להתאים את העיר להולכי רגל".

במקרים מסוימים כמובן, עלו על ידי המשתתפים נקודות סותרות. תושבת אחת למשל ביקשה להרחיב את הכבישים על מנת למנוע עומס תנועה, בעוד שתושבת אחרת ביקשה יותר פסי האטה על מנת לשמור על הבטיחות סביב בתי הספר. תושב אחד ביקש יותר בתי כנסת ותושבת אחרת הציעה לרכז את בתי הכנסת לבית כנסת אחד גדול בכל שכונה. זה טבעי, אך במסגרת היריעה הקצרה של האירוע, לא היה ניתן לקיים דיון מונחה ובטח שלא לשלב את הידע המקצועי של אנשי הצוות להצפת יתרונות וחסרונות. ובכל מקרה – איך אפשר להוציא תובנות אמיתיות באופן כזה?

לאחר הדיון התבקשנו לסכם את הנקודות העיקריות (מה ששוב – יצר רדוקציה של התוכן) ולהציג אותן במליאה. מבלי לזלזל בתושבים שהציגו – נדמה היה שרוב המשתתפים יכלו לנחש את הממצאים מראש, ובמידה רבה הם חזרו על הדברים שנאמרו בתחילת הערב (יותר מקומות תעסוקה, יותר תחבורה בתוך העיר ומחוצה לה, לבנות דירות לצעירים, איזור מסחר ובילוי, לשמור על השטחים הפתוחים).

הפספוס הגדול מבחינתי, שאפשר היה – בקלות רבה מדי – להוציא מהמפגש הרבה יותר, למשל –

א.      לשלוח לתושבים המשתתפים את הנושאים לדיון לפני המפגש ולבקש מהם לחשוב על דברים שהיו רוצים לעלות (הרי כל התושבים מסרו את כתובת המייל שלהם)

ב.      לשלוח שאלונים בהם התושבים יכלו להביע את דעתם על הסוגיות לפני המפגש, מה שהיה מאפשר לאנשי צוות לבקש הרחבות ולהעמיק בנקודות שעלו

ג.       לחלק את הקבוצות לדיון לפי נושאים שונים ולהציע לכל תושב להחליט באיזה נושאי דיון הוא רוצה להשתתף

ד.      לצלם או להקליט את הדיונים על מנת לא לפספס מידע בגלל הצורך לרשום במהירות

ה.      לפתוח פורום אינטרנטי שיאפשר לכל התושבים ליצור דיון רחב ומתמשך ולהיות מעיין של מידע עבור אנשי המקצוע – ולהפך

ניתן לבטל הצעות אלו בטענה שה"תושבים רק רוצים לשמוע את עצמם מדברים" או ש"צריך לתת למומחים לעבוד ולא להפריע להם", זאת עמדה מוטעית לדעתי, אבל גם אם זו הגישה – אז למה בכלל לעשות אירוע? אם כבר עושים, הייתי רוצה להרגיש שעושים אירוע עם ערך אמיתי שניתן להפיק ממנו מידע, ולא רק "ונטילציה".

כן חשוב לי לציין, שלאחר שמספר תושבים דיברו על קוצר היריעה באירוע,מנכ"ל העירייה הציע למי שרוצה לשלוח מייל לסגנית מהנדס העירייה עם נקודות נוספות. מובן שזה אינו תחליף לדיון מעמיק, אבל בהחלט רעיון חיובי. היות והדברים נאמרו בסוף האירוע, בזמן שנשאר רק חלק קטן מהמשתתפים, ראוי אולי לשלוח את ההצעה הזו לכל מי שנרשם לאירוע – ואולי אפילו לכל התושבים, עם הזמנה להציע הצעות.

הצעה נוספת שניתנת ליישום בשלב זה היא להכין סיכום של הנקודות שעלו ולהציג אותם לכל התושבים להתייחסות.

נקודה אחרונה, סמלית אמנם אבל חשובה, היא העובדה שראש העיר לא נשאר לסוף האירוע לשמוע את דברי התושבים במליאה. ברור לי שראש העיר הוא אדם עסוק, אבל היה לכך משמעות ייצוגית שפוספסה גם היא.

בינתיים דיברתי עם הנושא עם מספר חברי מועצה בעיר וגם עם אנשי מקצוע שהיו חלק מהיום ושמחתי לגלות אצלם גם הסכמה וגם נכונות לשיפור. כך, שאני מחכה בקוצר רוח להמשך התהליך – ועדיין אופטימי. לשמחתי הביקורת שלי גם פורסמה באתר "חדשות מודיעין" ואני מקווה שתזכה לתהודה.

את מי שמעניין יותר הנושא של שיתוף הציבור, ורוצה להכיר כלים ודרכים ליישם זאת, אני יכול להמליץ על הספר הזה שלגמרי פתח לי את הראש:

השתתפות

מוזמנים לשתף. את התכנון וגם את הפוסט.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s