בית עם אופי

יותר מעשר שנים כמעט גרתי בדירות. דירות שכורות עם שותפים, דירה אחת שהייתה מחולקת באמצע, ושלוש דירות שהיו לגמרי שלי ושלה. ועכשיו עברנו לגור בבית.

ההחלטה לגור במודיעין הייתה כמעט טכנית – עניין של עלויות ושל תחבורה ושל לוקיישן, אבל בתוך ההחלטה הזו, ההחלטה על הבית הייתה כולה רגשית.

מצאנו לנו בית עם אופי. לא בית מפואר, לא חדש ולא משופץ. לא וילה ולא טירה, אבל שתי קומות וגינה קטנטנה ומרפסת עם מקום לנדנדה ורוח נעימה.

בית שנותן תחושה של חום ושל ביטחון. שנותן הרגשה של שירים של אריק איינשטיין ונורית גלרון, של טריינינג ושל אגרטל חמניות ואן-גוכי, בלי כל הביאונסה והדאב-סטפ והאלקטרוני של תל אביב, בלי ג'ינסים אופנתיים מדי ואספרסואים והיפסטרים ובלי נכון-לא נכון.  בית שנמצא לא רחוק מתחנת הרכבת, שכשנוסעים ממנו לעבודה בחורף מרגישים קצת כמו באירופה (עם כוס קפה ביד ונוף של שדות שחולף בחלון ואפילו עם עצירה אחת בשדה התעופה בדרך לתל אביב).  בית שהדרך חזרה אליו היא תמיד קלה ומנחמת גם אחרי יום מעייף וארוך.

בית משפחתי. הרגליים הקטנות יוכלו לרוץ בו על המדרגות ומהמטבח יש חלון שמשקיף לגינת התבלינים שבשביל עם השער הירוק. בית עם חדר עבודה שקט ומעורר השראה שעושה חשק לכתוב ואפילו לצייר. בחיי שלפעמים אני מוצא את עצמי מזמזם את "אובלדי אובלדה", רק בגלל שאני סתם ככה בסלון.

בית שהכלבה ישר מוצאת בו את המקום שלה בתוכו אבל יודעת לבד לקחת אותך לגינה השכונתית. בית שצמח בתוך שכונה שיש לה שם יפה ושדרה גדולה שחוצה אותה, ומצד אחד גבעה שכולה בר וטבע ומהצד השני מרכז העיר ו"כל-מה-שצריך ליד-הבית". ושכנים נחמדים והמון ילדים והמון אווירה.

אני לא יודע אם כל התיאורים האלה מעבירים את התחושה. נזכרתי בקטע מההתחלה של "הנסיך הקטן" – "אם תאמרו למבוגרים: ראיתי בית יפה בנוי מלבנים אדמוניות ולו פרחי גרניום בחלונות ויונים על הגג, הם לא יוכלו לשוות בעיניהם את הבית כלל. יש לומר להם: ראיתי בית שמחירו מאה מיליון פרנק והם יתפעלו – הו איזה יופי."

כנראה שאופי של בית זה עניין מאוד אישי, ולא פחות חשוב – הרי כולנו יוצקים לתוך הבתים שלנו לא מעט מעצמנו. ואולי גם כל הדירות ההן, בתל אביב התאימו לי באופיין וגם היו קצת אני. אבל היום אני אוהב את האופי של הבית שלי, ואני חושב שאנחנו נסתדר מצוין.

חוץ מזה שיש לו גם יופי.

 

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, חברה וקהילה, כללי, עירוניות, שגרה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על בית עם אופי

  1. יובל אדם הגיב:

    מקסים. גם הפוסט וגם הבית. רק חבל שהוא במודיעין. מתגעגעים!!!

    אהבתי

  2. פינגבאק: תרגיל בהתעוררות | d/ad-men

  3. פינגבאק: כלכלת בית | d/ad-men

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s