אבו ארבע

יש לי ראיה מצויינת. אני חושב שתמיד הייתה. למרות שאני קורא יחסית הרבה, וגם נמצא לא מעט מול מסך מרצד, עדיין אני יכול לזהות דברים מרחוק וגם לקרוא אותיות קטנות. זה אחלה דבר שלא הייתי מוותר עליו. אבל לא פעם, אני זוכר, שדווקא  חסרו לי משקפיים.

אני חושב שתמיד חיבבתי אנשים עם משקפיים. בניגוד למשקפי שמש, שיוצרים דיסטנס או ריחוק, משקפי ראיה דווקא עוזרים לך לקלוט לאן האדם שמולך מסתכל. וכשהוא מביט עליך, זה תמיד חביב יותר. ממוקד יותר. חוץ מזה תמיד אהבתי יותר את קלארק קנט מאשר את סופרמן.

אפילו הייתה תקופה, אני חושב שזה היה בצבא, שחשבתי לעשות לעצמי משקפי "אפס". עם זכוכיות רגילות ולא עדשות. סתם בשביל להראות אינטלקטואל וחביב. אני יודע שזה נשמע טיפשי ובעולם היום, כשכולם הולכים לניתוחי לייזר, מרכיבים עדשות או סתם מממצים הרבה, זה נראה אפילו די מוזר. אני אסיר תודה על מאור עיני ולא מקל בכך ראש, אני בטוח שיש גם לא מעט אנשים, ששונאים את המשקפיים שלהם ושצחקו עליהם בגללם כשהם היו קטנים וכל זה, אבל הנה, נתקלתי היום במאמר שמגלה שאנשים עם משקפיים מתקבלים ליותר ראיונות עבודה.

אולי בכל זאת כדאי להתחמש במשקפיים.

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברה וקהילה, כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s