שגריר בשקל

אני אפתח בהכרזה, כדי שלא יהיה לא ברור – אני בהחלט יודע להחליף גלגל באוטו. זה לא מסובך. להרים ג'ק, לפתוח ארבעה ברגים בהצלבה ולשים את הגלגל הרזרבי. בגלל זה לא כל כך התרגשתי מזה שהיה לי פנצ'ר באוטו. (למרות שנו, באמת… מה הייתי צריך את זה?).  הרמתי את האוטו על הג'ק. הוצאתי את הצלב וניסיתי לפתוח את הברגים. אבל לא הצלחתי. הם היו מוברגים ממש חזק. אחרי כמה ניסיונות כושלים נכנעתי והחלטתי להתקשר לשגריר – בשביל זה הם שם, לא?

אז מסתבר שלא, הביטוח שלי לא מכסה החלפת פנצ'ר וזה יעלה לי 268 ש"ח – שלא לדבר על הפאדיחה ועל הפגיעה בגבריות. אבל לא הצלחתי לחשוב על אלטרנטיבה. יאללה שיבואו. זה ייקח שעה וחצי? בסדר. אני אחכה. האוטו כבר על ג'ק ואני אחכה.

אחרי שעה ושלושים וחמש דקות הוא הגיע. מכונאי ענק עם מבט של "סמוך עלי, הכל יהיה בסדר" ואוטו אדום. נזכרתי בקטע מ"רמזור" עם נועם טור בתפקיד השכן שיודע לתקן הכל ואדיר מילר שעומד מאחורי הכתף ומנסה לזרוק מונחים מקצועיים. מזל שהיא לא הייתה שם בשביל לראות אותי מנסה לשכנע את השגריר שאני דווקא כן יודע להחליף גלגל.

אבל הוא לא הצליח לתקן. הוא בהתחלה ריסס שמן על הברגים (אוף! חשבתי, את זה יכולתי לעשות בעצמי!) ואחר כך הוציא ידית כח (אם הוא יצליח – זה רק בזכות ידית הכח) אבל לא הצליח לסובב את הברגים. לאחר עוד מספר כישלונות הוא הכריז – הגיע הזמן להוציא את הכלי המיוחד (יש! כלי מיוחד! ואתם עוד ציפיתם שאני אצליח עם הצלב הפשוט מהבאגז!).

אבל לא הייתה לו בוקסה. בוקסה. הצ'ופצי'ק הקטן הזה שמחברים לקצה של הידית בשביל שתתלבש על האום שמבריג את הגלגל לאוטו. למה לא הייתה לו בוקסה? אז הוא התחיל לאלתר, ניסה להאריך את ידית הכח עם מפתח ברגים. קפץ על הידית עם כל כובד משקלו וביקש גם ממני לקפוץ. אני חשבתי על האחיין שלי שבדיוק למד על הנקודה הארכימדית ותהיתי כמה מפתחות ברגים נצליח לחבר זה לזה.

בסוף הוא נכנע. התחיל למלמל משהו על זה שהברגים של הגלגל שלי הם מסוג מיוחד. (ראש משושה, גודל סטנדרטי. לא משהו שייבאתי במיוחד מטוויאן. גלגלים של מיצובישי. יש עוד כמה אנשים בארץ עם אוטו כזה לדעתי) וסירב להודות שזאת פאשלה שלו שאין לו את הבוקסה בשביל ה"כלי המיוחד".

בסוף הוא הציע למלא לי אוויר בגלגל. זה לא ממש יכול היה לעזור לי. השעה הייתה תשע וחצי בלילה ולא היה באיזור פנצ'ר מעכר פתוח. אבל חשבתי שאולי, רק אולי האוויר יצליח להשאר בתוך הגלגל מספיק זמן עד מחר בבוקר.

השגריר מילא את הגלגל באוויר שהתחיל מיד לשרוק החוצה. בייאושי התקשרתי שוב למוקד. לא היו להם פתרונות להציע לי. אבל הם טרחו להסביר לי שבגלל שהשגריר מילא לי אוויר בגלגל, אז הם כן יחייבו אותי על ה-268 שקלים האלה. כן. בשביל אוויר.

טוב. אז צרחתי על כמה מנהלים שם. הסברתי להם שאני עייף ורעב וחיכיתי להם שעה וחצי והם לא עשו כלום. בסוף הם ויתרו התשלום. המשמעות של המילה  "שגריר" , סוג של שליח דיפלומטי. מישהו שאמור לייצג  את השולחים שלו בכבוד, איבדה כל משמעות. אולי במקום אחר, חברה שהמוניטין שלה קצת יותר חשוב לה הייתה חושבת לנסות לפצות את הלקוח על אוזלת היד שלה.

בעצתו של יובל קניתי בבוקר ב-20 שקלים בקבוק קצף שממלא את הגלגל. אחלה פתרון. הביא אותי עד הפנצ'ריה שם היה לו פטיש אוויר עם הבוקסה המתאימה (אוניברסלית לפי דבריו).  לקח לו חמש דקות ועלה לי עוד 40 שקלים. אפילו לא איחרתי לעבודה.

 

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברה וקהילה, כללי, עירוניות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על שגריר בשקל

  1. zeloani הגיב:

    מן הסתם זה לא היה פותר לך את הבעיה הספציפית שהיתה לך, אבל רק שתדע להבא. קודם פותחים את הברגים (רק קצת לשחרר, לא עד הסוף) – כאשר הרכב עדיין לא מורם על הג'ק, ורק אח"כ מעלים אותו על הג'ק ורק אז מסיימים את הוצאת הברגים.
    וזאת בכדי שלא יהיה לחץ מלא של המשקל של הגלגל על הברגים אלא חלק ממנו בגלל הלחץ הנורמלי שמחזיר כדה"א (…) כלפי מעלה, כלפי הרכב.
    (ולא, אני לא נועם טור. אפילו לא דומה…)

    אהבתי

  2. greentul הגיב:

    לקחתי לתשומת ליבי! תודה… אפילו הצלחתי להבין את ההיגיון הפיסיקלי..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s