את כולם אני מכיר… אחרי כמה דקות

כנראה שיצא לי להכיר המון אנשים. בצבא. בלימודים, בפעילות שלי באגודת הסטודנטים. בעבודות השונות. יותר מדי פעמים קורה לי בזמן האחרון שאני פוגש אנשים שיודעים מי אני ואני לא מצליח לזהות אותם.

היום בבוקר למשל פגשתי את ר' באוטובוס, ובמשך דקות ארוכות משכתי זמן והנהנתי ושאלתי לשלומה בלי שהצלחתי למקם את הפרצוף שלה.

כשסוף סוף נפל האסימון (אני די בטוח שהיא הבינה שאני לא מזהה וזרקה לי רמזים לאורך השיחה), הרגתשי ממש אהבל – סך הכל היא עבדה איתי במשך שנתיים במשרד ממול. אבל אחרי עוד רגע של חשיבה הגעתי למסקנה שזה היה ממש לא פייר הפעם – צבע השיער שלה השתנה, היו לה משקפי שמש על כל הפרצוף – וחוץ מזה – עברו איזה ארבע שנים מאז שהתראנו.

בקיצור – אנא מכם, היו סבלניים איתי. תזרקו איזה רמז שיעזור לי למקם אתכם, או לפחות תורידו את משקפי השמש.

מודעות פרסומת

4 תגובות בנושא “את כולם אני מכיר… אחרי כמה דקות

  1. אני פשוט לא מזהה אף אחד אף פעם. אני אפילו כבר לא מנסה.

    והשיר של יוני בלוך הוא אחד האהובים עלי, אבל מה זה הקליפ הסתמי הזה?

    אהבתי

  2. לימור – זה באמת נשמע נורא. זה כמו זיכרונות שתולים כאלה – אתה מכיר אנשים שאתה לא ממש מכיר.

    אלמה – אני לא אחראי על הקליפ. זה היחיד שמצאתי ביוטיוב.

    המגיב השלישי – ראיתי אותך פעם בפייסבוק לא?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s