אה-או, אה-או אה

אני לא זוכר מי זה היה שאמר, שאם הגעת למצב שאתה כותב על תהליך הכתיבה, אתה צריך להפסיק עם הכתיבה. זה מזכיר לי את הקטעים האלה בטקסי מחזור או מסיבות פרידה "חשבנו מה לאחל… חשבנו איך לסכם…" וכו'.

העניין הוא שבאמת יש לי הרבה רעיונות לכתוב עליהם ודברים שאני רוצה להגיד. לספר על סרטים שראיתי והצגות ומופעים, ועל דברים שקרו לי בבית ובעבודה ועל המטרונית בחיפה ועל האור בעיריה בתל אביב שדלוק כל הלילה בלי סיבה כדי שפעם בשנה יוכלו לכבות לשעה ולהגיד שזה תורם לאיכות הסביבה, ועל מייקל ג'קסון ועל חוק נהרי ועל התקציב בכלל ועל תוכנית טובה בטלוויזיה ועל כמה שאני אוהב אותה ואולי גם להצליח להראות פרסומות שרציתי להראות וכו'. אבל מכל הרעיונות אני בקושי מספיק לכתוב משהו.

עכשיו תוך כדי כתיבה, נדמה לי שכבר היה לי פוסט אחד בסגנון הזה. ונדמה לי שמאז שכתבתי אותו הצלחתי להוציא עוד כמה דברים שהיו שווים כתיבה ופרסום. אז אולי בכל זאת זה לא סימן שצריך להפסיק.

שיהיה שבוע טוב.

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “אה-או, אה-או אה

  1. ברור שלא צריך להפסיק. למה בא לך הרעיון הזה?
    לכולנו יש הרהורים לגבי הטעם שבזה ולמה בכלל לעשות את זה, אבל בסוף ממשיכים. זה כיף ונותן טעם לקיום שלנו גם, שמשהו נשאר אחרינו והוא כאן לנצח.
    אל תפסיק, אני לא רוצה לבוא לקרוא ולגלות שאין.
    🙄

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s