הזמן והמרחב של חברים פלוס

השבוע הזה עבר מהר על שנינו. לפני רגע היה מוצ"ש הקודם והנה עוד יום חמישי נגמר. היא כבר נרדמת מותשת על הספה בסלון ואני בעיניים כבדות נזכר שכבר הרבה זמן לא כתבתי בבלוג שלי.

אין ספק שהסיבה שהשבוע הזה עבר כל כך מהר היא בגלל שעבדנו הרבה

השיר הזה "לעבודה ולמלאכה", פותח את המחזה שראינו לפני זמן לא רב "היה לא היה" בקמארי. המחזה, שמציג את תל אביב בשנות ה-30, נפתח במקהלה של בורגנים בבית קפה המזמזים את השיר "לעבודה ולמלאכה" תוך כדי לגימת תה. אז נכון שגם היום אני יכול להצביע על אנשים שעובדים יותר קשה ממני, וכנראה שעבודה בפרסום היא לא בדיוק בניין הארץ, אבל גם אני חושב מדי פעם, כשאני עובר ברחוב ורואה אנשים בבתי קפה אני מתפלא מאיפה יש להם כל כך הרבה זמן פנוי.

לא שיש לנו הרבה על מה להתלונן. חוץ מההצגה בקמארי היינו גם שבוע שעבר בהופעת המחווה לאריק איינשטיין בפארק וראינו סרט ואירחנו חברים והתארחנו אצל חברים ומלבד זה אנחנו הולכים לעוד קונצרט בשבת, וגם לפיטר רוט ומאור כהן בזאפה (אחרי שראינו שם כבר את נורית גלרון)… ומתכננים גם אולי על שלומי שבן בעין חמד ועל האופרה בפארק כשתהיה – בקיצור – אנחנו לא פחות בורגנים צמאי תרבות מאותם תל אביבים של שנות ה-30. וכנראה שלמרות כל העבודה הזאת אנחנו מוצאים את הזמן להנות.

חשבתי על זה השבוע בזמן שחיכיתי לשני חברים בפאב. לרוע מזלי קבעתי עם שני חברים שיש להם תינוקות. זה שהילד שלו בן כמעט שנה איחר ב-40 דקות וזה שהבת שלו בת חודש וחצי לא הגיע בכלל. לפעמים כשאני חושב שלוח הזמנים שלי לחוץ ושאין לי זמן לכלום אני תוהה איך אסתדר כשיהיו לי ילדים ואני מתאר לעצמי שזאת התשובה – מאחרים לחברים שמחכים לך בפאב. אבל אולי אלה סתם מחשבות שעולות לך בראש כשאתה מחכה עם כוסית ערק ואפילו הברמן איבד את הקול ולא יכול לדבר איתך.

בכל אופן כדאי שאני אתרגל. כנראה שליותר ויותר חברים שלי יהיו ילדים בתקופה הקרובה. אני רוצה לחשוב שבזה שאני מחכה להם בפאב אני תורם במשהו למאמץ גידול הילדים שלהם. בכל אופן מתישהו בטח גם לי יהיה, נתקלתי במאמר הזה שאולי יכול לעזור למישהו מהקוראים להתמודד קצת יותר טוב עם השנים הראשונות. בינתיים… שווה לחכות. בינתיים הנה פרסומת שתופסת את העניין הזה קצת אחרת:

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, המלצה, חברים, מוזיקה, פילוסופיה, פרסומות, שגרה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על הזמן והמרחב של חברים פלוס

  1. hagintlv הגיב:

    או קונדומים או לחנוק את הילד הזה. אחד מהשניים 😉

    סתאאאאם. לא באמת

    אהבתי

  2. חן הגיב:

    אתה אכן עוזר, בהמתנתך בפאב.

    אהבתי

  3. macphista הגיב:

    העיקר שאתה מקבל את האיחורים בהבנה.
    יש לי חברה, טוב, הייתה לי חברה, שברגע שהכירה את חבר שלה, נעלמה מרדאר החברים האחרים. יכול להיות שהסיבה לכך היא שהיא מתייחסת אליו כמו אל התינוק שלה ולא זזה ממנו לרגע.

    אהבתי

  4. פינגבאק: תרגיל בהתעוררות | d/ad-men

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s