חג על הגג

בסוף יצא שראינו את האירוע מהגג מול הכיכר. היא לא באה כי היא קבעה לנסוע לירושלים, להופעה של יהודית רביץ, עם חברות.ואני  ידעתי שלא תהיה לי ברירה ואני בכל מקרה אשמע את המוזיקה של אירוע חגיגות מאה השנה לתל אביב מכיכר רבין, אפילו אם אני אשאר בבית – אז כדאי שאני כבר אלך. הזמנתי את הרחובותיים להגיע אלי קצת לפני המופע, כדי שהם לא יתקעו בפקקים ויוכלו להיכנס לסגר סביב הבית שלי שעושים בכל פעם שיש אירוע בכיכר. ואמרתי להם שיש לנו אפשרות לראות את המופע מהגג.

עכשיו אני גר במסריק, אבל לפני כמה שנים גרתי ממש על כיכר רבין ובמקרה עדיין נשאר אצלי המפתח של הגג. וזה אחלה מקום לראות ממנו את הטקסים והאירועים וכאלה.

הרחובותית העירה שכל העניין קיבל אופי קצת מחתרתי: בהתחלה היינו צריכים לעבור את השוטרים במחסום במאנה (שנתנו גם לרחובותיים לעבור אפילו שהם מרחובות), אחר כך היינו צריכים לשחזר ו"לפרוץ" את קוד הכניסה לבניין שלא גרתי בו חמש שנים ולא ממש זכרתי מה היה הקומבינציה היו לי כמה אפשרויות בראש בשביל קוד הכניסה, אבל כולן התבררו כשגויות. התקשרתי לשותף שלי לשעבר אחרי שלוש שנים שבהן לא דיברנו בכלל – אולי הוא עדיין גר שם ויכניס אותנו? לא נראה שאף אחד עומד לעבור כאן ולהכניס אותנו. השותף ענה ואחרי כמה דקות שזיהה מי אני דיווח שהוא כבר לא גר שם, ולא – הוא לא זוכר מה קוד הכניסה. חשבנו לחכות אולי שמישהו ייכנס אבל .מוכר הפיצוציה הצמודה  התחיל שולח אלינו מבטים חושדים. 

 ואז פתאום הבריק בי – עשיתי עוד ניסיון! כן! זה היה זה. הדלת נפתחה ומצאנו את עצמנו בחדר המדרגות.

מכאן זה כבר היה משחק ילדים, את המפתח לגג מסתבר ששמרתי עוד מאז. דילגנו ועברנו מגג אחד לשני והתמקמנו ממש מול מרכז הבמה – במקומות הכי טובים בעיר לצפיה במופע.

04042009014.jpg

(זה אני על הגג מול העיריה). הרחובותיים נורא נהנו מהנוף. היה נראה מפוצץ מלמטה והרחובותי הציע שנשחק "איפה אפי" עם כל האנשים הקטנים. היה לנו בירות ותורמוס ובריזה. ליגה.

ap090402040720.jpg

אז גם המופע היה די מגניב, הפירוטכניקה והכל. תמיד אהבתי זיקוקי דינור. החלטתי שאני לא מתנגד למופע הזה באופן עקרוני, אפילו שזה עולה מיליונים וכל זה. צריך לחגוג דברים מדי פעם. אבל אני לא יכול להגיד שהיה ממש מדהים או מרהיב כמו שכתבו בעיתונים. פחות מדי שירים ותוכן  ויותר מדי קליפים שלא רואים בהם כלום ואורות צבעוניים.

אבל אם כבר לראות אורות צבעוניים, אין ספק שהיינו במקום הכי טוב לצפות בזה. אני גר כאן מספיק שנים בשביל להרגיש שזאת העיר שלי – אז למה שלא יהיה לי את המקום הכי טוב? במיוחד היה משעשע כשאלונה דניאל שרה "על גגות תל אביב", בזמן שאנחנו על הגג.

ובכל זאת – יש מצב שהיא נהנתה יותר עם יהודית רביץ, בירושלים.

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, חברים, מוזיקה, עירוניות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על חג על הגג

  1. ענבל הגיב:

    לדעתי היה מאוד מרשים, רק חבל שהיה כזה קצר.
    ואני מסכימה לחלוטין שרוב קטעי הקישור היו מיותרים לחלוטין, בייחוד הקטע עם הילדים והרחובות:
    "אני גרה ברחוב הזה מול הזונות והנרקומנים!"

    אבל היה שווה לשלם קצת קנסות חניה בשביל זה…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s