אפילו בלי חורים בשיניים

יש איזהשנינה ישנה – אופטימיסט רואה בייגלה, פסימיסט רואה את החור והריאליסט נותן ביסים גדולים.

שוקולד הוא דבר קצת מתסכל כשיש לך סכרת. למרות שאני מודה שלא חסרים תחליפים נחמדים – בשוקולד ממש טוב יש סוכר.

בכל מקרה חשבתי שחבילות השוקולד האלה – שנתקלתי בהם ברשת, יכולות להתאים לי דווקא אחלה –

מישהו רוצה להתחלק? הוא יכול לקחת את השוקולד – אבל אני מקבל את החורים!

mysweets2.jpg

המקור לרעיון היפה הזה נמצא כאן

זה גם קצת הזכיר לי טטריס, כל קוביות השוקולד האלה – ואז נזכרתי גם במודעה הזאת שראיתי לא מזמן

https://i1.wp.com/4.media.tumblr.com/oovkqCgSCl1qrpp9AVbu5aOmo1_500.jpg

דברים יפים אפשר למצוא באינטרנט

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, פרסומות, שגרה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על אפילו בלי חורים בשיניים

  1. ענבל הגיב:

    "אבל אני מקבל את החורים!"
    זו דרך ההסתכלות הפסימית, האופטימית ביותר ששמעתי מעולם!

    אהבתי לקרוא, כמו תמיד 🙂 😉

    אהבתי

  2. אלמה הגיב:

    איזה שוקולד חמוד! גם טעים וגם מגניב.

    וטטריס שולתתתתת!!!!1!! גם לי, כמו לכולם, הייתה את תקופת ההתמכרות לטטריס. הייתי הולכת לישון ורואה קוביות נופלות…

    אהבתי

  3. greentul הגיב:

    חגית, דורי – שמח שנהנתם.

    ענבל – לא סתם מופיע, איש שם בראש הדף הזה – המשפט: "מישהי קראה לזה – יאוש אופטימי". ככה עטרה הגדירה אותי 🙂

    אהבתי

  4. greentul הגיב:

    אלמה – כן, גם אני מכיר את עצימת העינים עם הקוביות הנופלות.

    אבל בתור מכורה לשוקולד – לא היית רוצה לשלב?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s