כמה מודעות הסברה על עישון ועישון כפוי

 פעם עמדתי בתור בAM:PM עם כמה מוצרים ואישה צעירה עם ילד חמוד שאלה אותי אם היא יכולה להיות לפני כי היא רק רוצה לקנות סיגריות. אמרתי לה שכן אבל בתנאי שלא תעשן אותן לידו. היא אמרה שאני חוצפן

עישון כפוי

פלאש מוב זה אחד הדברים הטובים שיצאו מהאינטרנט. וכשאני אומר "יצאו" אני מתכוון לזה בכל מובן. באמצעות האינטרנט אנשים הבינו שהם יכולים לדבר על דברים. ואחר כך הבינו שהם ממש יכולים להתארגן ולעשות דברים. בקבוצות גדולות. לקחת את מה שהם מדברים עליו ולעשות משהו. זה הכח של התקשורת. בעולם ה2.0 זה כבר קיבל מימד דו כיווני – בגלל שאחרי שהפלאש מוב עשה את מה שהוא עשה, כל מי שלא ראה את זה ירצה לראות. זה נקרא להיות ויראלי.

האמת שאני מכיר כמה אנשים שמכורים לסוכריות גומי. אבל זה לא העניין. בכלל אין לי בעיה עם אנשים שמרעילים את עצמם. יש היום מספיק רעלים שאפשר לבחור מביניהם ובינינו – די קשה להעביר את העולם בלי אף אחד מהם – קפה, אלכוהול, סלולרי, מים בבקבוקי פלסטיק, עלי רוקט, תוכניות ריאליטי, בוספינול A, שומן טראנס, שיחות נפש אל תוך הלילה. כל אחד ומה שהוא בוחר שיהרוג אותו.

הבעיה שכן חשוב להתמודד איתה היא בשני מקרים, כשמדובר על אנשים שכופים את הרעלים של אנשים אחרים – כמו אלה שמעשנים בפאבים, או לידי כשאני הולך ברחוב. וכשמדובר באנשים צעירים שעוד לא ממש יודעים לקבל אחריות על מה שהם עושים לעצמם. ושהדבר הכי חשוב להם זה להיות מאגניבים (למרות שאני מכיר גם הרבה מבוגרים כאלה).

anti-smoking-ads

אני אוהב פרסומות כאלה. זה נקרא "פרסום גרילה", שעושה שימוש בסביבה שהצרכן נמצא בה בשביל להעביר מסר באופן שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו.

ואני עוד יותר אוהב פרסום כזה, ופרסום בכלל, כשהוא פועל למען מטרות חיוביות. אני לא חושב שצריך לעשות חוקים נגד עישון, אני גם לא חושב שחוקים עוזרים במקרים כאלה. אבל כן צריך להגיד לאנשים להפסיק להיות מטומטמים.

aahangman

האמת – אני יכול להבין את האנשים שלא מזיז להם שעישון הורג.כולנו נמות בסוף. אבל לא מזיז לכם הריח הרע מהפה? ומהשיער? ומהבגדים?  והכתמים על העור? והשיניים הצהובות? והאימפוטנציה? וקוצר הנשימה?  והצריבה בעיניים? זה גם עולה המון כסף. אגב – יהיה לכם הרבה יותר כיף לעשן סיגריה אם תעשנו פחות. זה מוכח מחקרית. הנה. עוד אחד. אחרון.

ligacontraelcancer_butts

האמת, שנראה לי שהגישה, לפחות כלפי בני נוער – צריכה להיות אחרת לגמרי. כשהייתי בכיתה ז' אבא שלי אמר לי שלא אכפת לו אם אני אעשן – רק שאני לא אסתיר ממנו את זה. הוא אפילו הציע לקנות לי סיגריות בעצמו.

וזה לא שלא ניסיתי. הייתי בנוער העובד וכולם שם מעשנים נובלס. והייתי מעשן קצת בטיולים וכאלה. אבל הידיעה שזה מותר הרסה את כל המרדנות שבעניין ואת תחושת ה"מאגניבות". בקיצור יכול להיות שהקמפיין היעיל ביותר נגד סיגריות צריך להיות "תעשנו, לא אכפת לנו".

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברה וקהילה, פרסומות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על כמה מודעות הסברה על עישון ועישון כפוי

  1. לימור הגיב:

    אצלנו בבית כל הזמן טיפטפו על ההשלכות של סיגריות ותמיד הרחיק אותי הריח, שאפילו לא התחשק לי להתנסות. גם ההורים שלי בגיל העשרה אמרו שאם בא לי לנסות- אז יאללה בכייף מולם- באמת כנראה זה הוציא את כל חשק ההתמרדות 🙂

    אהבתי

  2. Yuval Adam הגיב:

    הבעיה היחידה שלי עם הגישה שלך, זה שאני משלם יותר מס בריאות כי אני מסבסד את טיפולי הסרטן והלב של כל האנשים שמעשנים.
    אם החוק יגיד שמי שמעשן הרבה משלם יותר מס בריאות, חופשי 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s