אבו דאבי

 טוב, אז חלפו חודשיים וחצי כמעט מאז שגל מאבו דאבי הציע לי לבוא לערוך "ביקורת מסעדות, על המקום והנה רק עכשיו אני נותן לכך מענה. אני מודה בהרכנת ראש שפשוט לא הזדמן לי להגיע למקום. את רוב החומוס שלי צרכתי במקומות באיזור המשרד וחוץ משני ביקורים ב"בהדונס" פשוט היו חודשיים יבשים, מבחינת כל מה שקשור לחומוס.


למען יוסר ספק אני אבהיר שויתרתי על הצעתו הנדיבה של גל לממן לי את הארוחה, (אפילו שזו הייתה המטרה הראשונית של כל הדיאלוג), ואפילו הגעתי למסעדה ,אינקוגינטו כדי לא לקבל יחס מיוחד (למרות ששאפו על גל שהרים את הכפפה והציע לי לבוא).
הקדמה נוספת חשובה – אני אוכל כמעט כל מה שנותנים לי, ממש לא בררן באוכל וחוץ מזה שאני לא יכול עכשיו לצרוך סוכר בגלל הסוכרת אני אטחן כמעט כל מה שישימו לי על השולחן. אבל מה שכן מאוד חשוב אצלי בדירוג מסעדות, הוא האווירה, השירות והחוויה במקום. (כפי שכבר כתבתי כאן בעבר על מקומות כמו באצ'ו והקוסם).

דן, החבר שלי, לעומת זאת – הוא אנין טעם לא קטן. יודע מה מוצלח ומה לא מוצלח ומכריז באופן  חד על העדפותיו. לכן כשקבעתי איתו אתמול לחומוס והצעתי שנלך לאבו-דאבי, הוא הזכיר לי שכבר אכל איתי פעם במקום והאמת היא שדי התאכזב מהמשוואשה שניסינו. עם זאת, הצלחתי לשכנע אותו ל"סיבוב שני". והחלטנו לנסות.
סיבה נוספת שקצת נרתענו הייתה התור שבדרך כלל נאסף בכניסה למקום. אני שונא לחכות בתור – אפילו אם זה למקומות מצויינים. יש מעט מקומות מבחינתי שמצדיקים המתנה בכניסה – אפילו אם הם המקומות הכי חמים בעיר. חוץ מזה, בתור הולך רגל  שמסתובב לא מעט בקינג ג'ורג' בימי שישי תמיד הפריע לי הקבוצה שנאספת בכניסה לאבו-דאבי (מעשנים, צפוף, אי אפשר לעבור).

טוב, אחרי כל ההקדמות האלה – אני אגיד שהיה פשוט מצוין.

לא היינו צריכים להמתין יותר ממספר דקות, בשביל שולחן (זה היה באחת בצהריים, וכשעברנו שם יותר מאוחר – ראינו קבוצה גדולה הרבה יותר של ממתינים אז אולי זה לוקח קצת יותר, לא לוקח אחריות על זה). למרות שקצת הייתי מוטרד מכך שאין הפרדה בין מעשנים ללא מעשנים (המקום פתוח כולו), לפחות כשהייתי שם אף אחד לא עישן (גם לא היו מאפרות על השולחנות).

האווירה חייכנית והשירות כיפי. מנגינת הרגאיי שהיא הסמל המסחרי של המקום הרנינה לנו את השישי בצהריים. אני הזמנתי חומוס טחינה עם ביצה, ודן חומוס עם ביצה.  המלצרים פירגנו לנו בתוספת לחומוס אחרי שסיימנו את המנה, כוסית ערק על חשבון הבית וגם קפה שחור שהגיע עם החשבון.


האמת שבאופן אישי  אני אוהב את החומוס שלי יותר סמיך – אבל דן, שכאמור הרבה יותר בררן ממני, נהנה מאוד מהחומוס וציין שזה לגמרי מכפר על האכזבה שהייתה לו פעם קודמת. אגב – גם המחיר (17 ש"ח למנה, לא כולל הביצה), הוא משתלם לאללה ויותר זול מכל חומוסיה אחרת שאני מכיר.
שתי נקודות שאולי בכל זאת הייתי רוצה לציין, פחות לחיוב – החמוצים שנחו על שולחננו מיד כשהתיישבנו על השולחן כללו מלפפון חמוץ אחד בלבד. כנראה שאם היינו מבקשים עוד אחד היינו מקבלים, אבל עדיין נראה לי שמראש להניח על שולחן שיש בו שני אנשים רק מלפפון אחד עלול לגרום למריבות בין המוסבים לשולחן וזה לא נעים. הדבר השני שרציתינוגע לקפה השחור שהוגש לנו בסיום. מחווה נפלאה אמנם (שאגב מצויינת גם בתפריט), ואני יודע שבשביל קפה שחור טוב צריך להוסיף את הסוכר עוד בשלבי הבישול, אבל העובדה הזאת פשוט מנעה ממני, כחולה סוכרת להנות מהקפה עם כל שאר האורחים.

זהו, יש פה אולי הרבה קוראים שרק מציינים לעצמם "יאללה, יאללה" ומה אני כותב ביקורת על מקום שהם מבקרים בו פעמיים בשבוע, אבל למי שעדיין לא יצא, מומלץ בחום. (ולא, לא צריך לנסוע לעכו בשביל חומוס, זה בקינג ג'ורג' שמונים ומשהו, מזרחית לסנטר)

שיהיה לכם בתיאבון ולבריאות.

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, המלצה, עירוניות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אבו דאבי

  1. חן הגיב:

    שמח שנהנית. העיקר שכשאני אמרתי לך לפני כמה שבועות שממש נהניתי שם, ירדת עלי…

    אהבתי

  2. greentul הגיב:

    וואלה? אין לי שום זיכרון של האירוע הזה. כלומר – סביר שירדתי עליך, אבל הסיבות כל כך מגוונות כל הזמן

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s