חרדת SEND

אני לא יודע מה קרה לי השבוע. זה התחיל כבר כל כך להלחיץ אותי שאפילו רצתי לבדוק אם כתוב בעניין בהורוסקופ השבועי (ולא היה, אסטרולוגיה זה כנראה די שטויות).

אבל אחרי שארבע פעמים שלחתי אמיילים עם טעויות במשך השבוע, לא יכולתי שלא לחשוב שאולי בכל זאת יש גרמי שמיים שמבלבלים אותי. פעם אחת שלחתי מייל למישהו שלא הייתי צריך לשלוח אליו (צירפתי אותו בכוונה, אבל בדיעבד הוא לא היה צריך לקרוא את המכתב), פעם שניה שלחתי מייל עם כתובת דואר של מישהו לא נכון (בטעות), פעם שלישית זה היה מייל עם תוכן לא נכון (בטעות, העתקתי קטע לא נכון), ופעם רביעית זה היה פשוט תוכן מוטעה – כתבתי משהו שלא ידעתי שהוא לא נכון ואחר כך הייתי צריך לכתוב מייל תיקון.

מה עוד יכולתי לחשוב, חוץ מ"באמת שמצטער על המכתב"?

טוב, אז לא באמת קרה שום נזק ממשי – אולי רק קצת פאדיחה, אבל הכל בסדר והכל תוקן. העניין הוא שעכשיו, פיתחתי "חרדת Send" (כל הקרדיט למונח שיך למיה) שפשוט מקשה עלי לשלוח את האמיילים שאני מנסה לשלוח. אפילו דברים פעוטים או זניחים – אני רק יושב וקורא אותם שוב. האם אני באמת רוצה לשלוח את האמייל הזה? האם כל מה שכתבתי הוא באמת נכון? האם כל הנמענים מסומנים כמו שצריך? כך אני מוצא את עצמי יושב ומהרהר כמה דקות עד שאני אומר לעצמי "Fuck It" ופשוט לוחץ על כפתור ה"שלח". אחרי הלחיצה המיוחלת יכולה לבוא תחושת הקלה, שעכשיו- מה שנעשה כבר נעשה, אבל לפעמים אני אפילו מטריח את עצמי על הSent Items, לראות שוב את מה ששלחתי.

אח שלי אמר לי שבמיילים חשובים, הוא קבע כלל של "24 שעות, שצריך לחכות מהרגע שכותבים את המייל עד ששולחים אותו. האמת שכשאני חושב אחורה, היו די הרבה מקרים בעבר שכתבתי מיילים ככה באמצע הלילה או כשהייתי ממש נסער והכלל של 24 שעות הוא באמת חכם במקרים כאלה, אבל מה לעשות עם סתם מיילים שוטפים של עבודה או חברים?
חיפוש קל באינטרנט גילה לי שזאת תופעה די מוכרת ושבארה"ב אפילו איבחנו אנשים שסובלים מסיוטים בגלל דואר אלקטרוני. חלומות על אמיילים שנשלחים ללא שליטה וכאלה. קורה גם די הרבה שאנשים כותבים דואר אודות מישהו מסוים ובגלל שהם חשבו עליו והוא היה אצלם בראש אז הם שולחים את המייל אליו – כמה שזה מביך, ככה זה נפוץ.

וזה לא רק אמיילים, זה יכול להיות גם הודעות SMS, תגובות בפייסבוק, לא חסרים טקסטים שברגע שאני אשלח אותם הם יגיעו למישהו אחר – וכמו שנאמר – קל יותר להחזיר פגז של תותח אל הקנה מאשר מילה שנאמרה. אדרבא מילים שנכתבו ונמצאות בעותק שמור אצל הנמען.

והנה במקרה, בדיוק ראיתי שגוגל מציעים כיום שירות שאמור למנוע מאיתנו לשלוח מיילים שאנו עשויים להתחרט עליהם  ע"י זה שנצטרך לפתור בעיה מתמטית לפני שהמייל ישלח. זה אולי עוזר למקרים שבו אנחנו מעופפים/שיכורים או סתם גרועים במתמטיקה, אבל לדעתי זה סתם עלול להוסיף לחרדה.

אז עכשיו אני אשב ואסתכל על כפתור ה"פרסום" של הפוסט הזה. אחשוב היטב האם אני באמת רוצה לפרסם את הפוסט ואולי אקרא אותו שוב. אם אתם קוראים את המילים האלה זה אולי סימן שאני מצליח להתאושש מהחרדה. או שאולי פשוט אמרתי Fuck It ושלחתי.

אני אשמח אגב, אם אתם סובלים במקרה מחרדה דומה, שתשתפו אותי – גם כי בזמן האחרון אתם מגיבים פחות לפוסטים וגם כי לפחות אני אדע שאני לא היחיד.

מודעות פרסומת

5 תגובות בנושא “חרדת SEND

  1. אני בעד שיטת פאק איט (או גאסט דו איט בסגנון נייק).
    אי אפשר כל הזמן לעשות חישובים וניהול סיכונים. חלק מהחיים זה לטעות.
    השיעורים הטובים ביותר בחיים, אלו שאנו הכי זוכרים, מגיעים מכשלונות וטעויות.
    צריך להרשות לעצמנו לטעות, זה חלק מהיותינו אנושיים.

    אהבתי

  2. יופי יובל. דווקא אליך לא היו לי טענות, אז היו שבועיים שלא כתבתי בהם.

    חוצמזה בכלל אין לי טענות. תגובות זה לא העיקר.

    אבל אם אתה רוצה אפשר לעשות תחרות מי מאיתנו כותב יותר.

    אה לא?

    למה לא?

    אהבתי

  3. לי יש את החרדה הזו בעיקר כשאני שולחת הודעותאו sms ובטוחה אחר כך שאלו נשלחו לאדם שלא צריך לקרוא בגלל שבאותו הרגע חשבתי עליו, ומיד רצה לבדוק למי זה נשלח- חוץ מפעם אחת, בנתיים, לא טעיתי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s