פרסום וזבל

אני לא יודע אם זה היה סוג של מחווה למזבלה  אבל באיגוד חברות הפרסום החליטו לשלוח אתכל הפלנרים של הענף לסיור בלא אחר מאשר אתר איסוף הפסולת בחיריה, ביום שכותרתו הייתה "אסטרטגיות ירוקות". טוב, אולי "כל הפלנרים של הענף", זאת קצת הגדרה רחבה, אבל היו שם איזה 20 איש.


אל הסיור קדמה הרצאה של טל רונן בנושא כלכלה "בת-קיימא" ובעצם גם חברה "בת קיימא". אני חושב שההרצאה שלו החזירה אותי שנים אחורה, עוד כשהייתי ילד וראיתי לראשונה פרק של "שלוש ארבע חמש וחצי" שבו מסבירים כמה חשוב למחזר כי אחרת כל הפלנטה הזאת תתמלא בזבל די נלחצתי מזה והייתי סוחב את העיתונים לצפרדע המחזור שבקצה הרחוב כל סופשבוע. אחר כך בערך בגיל 10 כשהתחילו לדבר על החור באוזון ועל אפקט החממה ממש נכנסתי לפאניקה – והרי כבר אז אמרו שעוד 50 שנה כבר לא יהיה אוזון בכלל ואי אפשר יהיה לחיות על הפלנטה הזאת והייתי בלחץ בכל פעם שראיתי ילד תולש כמה עלים מאיזה עץ כי הוא הורס את החמצן שבאוויר וכאלה.

כשגדלתי למדתי להדחיק את זה. אני עדיין חושב שזה ממש לא משהו שאנשים נוסעים בג'יפים או מחממים את הבריכות שלהם למשל, אבל באופן כללי אני הרבה יותר סולידי בגישה שלי. אני לגמרי חושב שזה עניין לא רק סביבתי אלא חברתי ועיקר הביקורת שלי היא לגבי שילטון שלא חושב קדימה. שעסוק בלהשיג יעדים שיראו תוצאות כבר בשנות הקדנציה ולפני הבחירות ולכן לא מתעסק בנושאים כמו חינוך, תשתיות תחבורה, עירוניות, תרבות וכן – גם איכות סביבה.

אז לפי טל רונן שמצטט את אלברט איינשטיין העולם יחרב ב-2012. גם בתרבות המאיה אמרו את זה והכינו לוח שנה שמגיע עד השנה הזאת וזהו. ואני חושב – רק לפני כמה שנים כולנו היינו בטוחים שהעולם יחרב בגלל באג 2000. אם באמת אפשר לעשות משהו בקשר לזה אז יאללה בואו נפסיק להעלות את זה למודעות של כולם כל הזמן ונעשה את מה שצריך לעשות, ואם אי-אפשר – אז אין ברירה. מסיבה.

לגבי הסיור עצמו בהר הזבל, אני חייב להודות, מהראיה הבלתי ביקורתית שלי, שדווקא נראה שעושים שם הרבה. הציגו בפנינו הרבה תוכניות להפוך זבל לאנרגיה ואת חיריה לפארק (שיקרא מסתבר "פארק אריאל שרון") ויש שם אפילו מרכז חינוכי למחזור שמגיעים אליו הרבה ילדים. רק אני לא הצלחתי למצוא מקום למחזר את הסוללות שאנו אוגרים כבר חודשים בבית כי לא מצאנו שום מקום שממחזר אותם. את בקבוק הגולדסטאר הריק שסחבתי איתי אני אשאיר ברחוב לאיזה הומלס שגם ירוויח עליו 25 אגורות, גם ימחזר אותו וגם יחסוך לי את ההסתובבות איתו.

בסך הכל כשמנסים לקשר בין פרסום לבין איכות סביבה יש תופעה נוראית שנקראית "Green wash". אין ספור גופים מסחרים מנסים להציג את עצמם כתורמים לסביבה על ידי עשייה שולית או חוסר עשיה כלל. (כמו שציינתי קודם – מנסים להעלות דברים למודעות). יש לי הרבה מאוד דוגמאות בראש וחלקן גם מניסיון אישי עם חברות שעבדתי איתן בעבר אבל אני לא מחפש לריב עם אף אחד. בואו נחליט פשוט שאנחנו לא נותנים לזה לעבוד עלינו. שיפסיקו לאמץ את "שעת כדור הארץ" ו"יום כדור הארץ" וכאלה כי אנחנו לא צריכים שהם יעלו לנו לדברים למודעות ויסבירו לנו איך להתנהג – אנחנו באמת רוצים שחברות מסחריות (וגם גופים ציבורים אולי?) יאמצו את ההתנהגות הזאת בעצמן.

זהו, כמחאה אני אפילו לא אשים כאן פרסומת היום.

(אה, והזדמנות לומר תודה למי שארגן את היום הזה באיגוד של משרדי הפרסום וליונתן ששכנע אותי לבוא למרות שאני עדיין קצת חולה)

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברה וקהילה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על פרסום וזבל

  1. 🙂 נשמע כמו מקום קסום שמלא בהפתעות

    אהבתי

  2. greentul הגיב:

    כן. אפילו מצאתי שם שקית במבה.

    האמת, הופתעתי שזה בכלל לא היה קשור אליך

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s