מעבר לזכוכית

בזמן האחרון אני אוהב לשבת הרבה בבאצ'ו. זה קשור לזה שאני קורא יותר וכותב יותר וגם זה שאני לבד בבית יחסית הרבה, אז אני מנצל הזדמנויות בשביל לעשות את הקריאה או את הכתיבה בבית קפה. הסיבה העיקרית שבחרתי בבאצ'ו היא בגלל שלא מעשנים שם בפנים. זה לא שאני שייך לקילנטורה הקבועה – אלה שביניהם כולם מכירים את כולם וגם את העובדים ואת הבעלים של המקום ושהברמנים תמיד יודעים איך הם אוהבים את הקפה או את הסנדביץ או איזה עוגה או גלידה להביא להם. זה אני לא. גם אין לי ממש נאמנות – פעם הייתה לי נאמנות ל"תוצרת הארץ" אבל מאז שאני לא אוכל עוגות גבינה כל הקלפים פתוחים והשיקולים העיקריים הוא מידת הצפיפות במקום ואם מעשנים בו – ככה שגם הג'ורג'יה או הקומה העליונה של הסטירטס בהחלט באים בחשבון.

אבל לבאצ'ו יש בכל זאת יתרון אחר על פני האחרים – למדתי מאוד לחבב את מקומות הישיבה על הדלפק ליד הזגוגית.

אני חושב שתמיד היה לי קשה להתרכז במשהו אחד – תמיד למדתי עם רדיו ברקע, עבדתי וקצת שיחקתי במחשב, אכלתי וקראתי עיתון. כאלה. אז גם כשאני יושב וקורא בספר בבית קפה – אני מוצא את עצמי כל כמה דקות מרים את העיניים ומביט קצת החוצה – דרך השמשה. בכל רגע נתון יקרה שם משהו מעניין, יעבור שם מישהו שיהיה כדאי לחשוב עליו לרגע, תישקף לעברי תמונת רחוב נעימה או אולי אפילו מעוררת השראה. בכל רגע נתון.

ואולי זה בכלל לא אני שמביט מעבר לחלון, אלא הרחוב שמביט עלי. מפעם לפעם – וממש לא לעיתים נדירות – קורה שמישהו מזהה אותי בחוץ ואומר שלום. לפעמים זה רק נקישה קלה על הזכוכית או אפילו נפנוף, אבל לא פעם זה מישהו שמתלהב לראות אותי ב"חלון הראווה" ונכנס להגיד שלום. זה יכול להיות עידו שהיה איתי באגודת הסטודנטים ובדיוק חזר מה"חור בשחור" עם תקליט של בוב דילן, ניר שלמד איתי וחוץ מזה שהוא מגיב לעיתים לבלוג אנחנו לא כל כך בקשר ופתאום הוא מופתע לראות אותי אחרי שהוא רק קורא כאן, או ערן מהמילואים שבכלל שכחתי להתקשר אליו אחרי שנולדה לו ילדה ועבר שם עם הרכב אחרי שלא נפגשנו חצי שנה וטרח לעצור בצד ולהיכנס להגיד שלום.

כביכול אפשר להגיד את זה על כל בית קפה שפורש את שולחנותיו אל הרחוב – ובכך בעצם נותן לך תצפית על המתרחש. אבל נראה לי שיש משהו בישיבה אל מול הזכוכית, בהפרדה הזו, שדווקא מקרבת יותר. הרחוב מוצג בפני כמו סרט על מסך פלזמה ענק (ודק ושטוח במיוחד), ואולי באופן מסוים – גם אני מוצג לעברו.

וגם סיימתי כמה ספרים טובים ככה. אז בכלל.

מודעות פרסומת

4 תגובות בנושא “מעבר לזכוכית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s