עוד פעם: במשפט אחד

לפעמים אוהבים שיר. לפעמים יש בשיר שאוהבים משפט אחד כל כך חזק, שהוא כמעט שיר בפני עצמו.אז אני לא כותב מאיזה שיר לקחתי כל משפט, סתם רשימה שקפצה לי לראש בחצי השעה האחרונה שבה כתבתי את הפוסט. בטח יש עוד הרבה ובטח לכל אחד יש משלו, אבל אתם מוזמנים לבחון את עצמכם כמה שירים אתם מכירים, או סתם לקרוא ולחשוב על המילים.

אם למות כמו כלבה, אז לפחות שהטלויזיה תהיה טלויזיה.

עם כוס ורקיק אפשר להמתיק

לבבי התרגל אל עצמו ומונה במתינות דפיקותיו, ולמתק הקצב הרך מתפייס, מותר ונרגע, כתינוק מזמר שיר ערשו טרם סגור את עיניו, עת האם הלאה פסקה מלזמר – נרדמה.

זה מתחיל בעיניך – מכריז לא תתפוס אותי

רגיש בתחת שלי רגיש, נראה אותו מתקן לך את הסתימה באמבטיה, רגיש

לומד אהבה משגיאות, תני לי עוד…

שהנה קרבה אותה השעה שבה הבטיח לשוב ולא שב

למה לא אמרת שאחותך יפה ממך

בתוך ראשי יש מסיבה ולא הוזמנתי כמה זה נורא

לו הייתי ראש העיר עם לשכה ועם מזכיר, כל פינה בעיר הייתה אז מקושטת

ואז חוטים דקים ושקופים, יניחו אותך על הזין שלי

רנה, נשתתה גזוזים ותססיםף נרקד בג'זים מה עוד תרצי הגידי מה?

לו רק יכולתי להביא לך פתרונות, כל מה שרק ניתן, היה כבר כאן מזמן

הי אפלטון, היא היפה בנשים

הוא אמר לה, תהיי בשקט והחליף את האישה.

הייתי נותן לך שק של סנטימנטים אך אני מתבייש לתת

אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב

צער לך וצער לי, על כך מעידות העיניים, בואי אישה ביום זה אווילי לארוחת צעריים

והכל רק משחק של דמעות, אני עף למקום אחר

בבגדים בהם נולד, עירום וטמבל

הוא אומר לחבר מפלגה, הי גדליה, אולי תהיה השגריר באוסטרליה?

עוד יהיה לי, יהיה לי קצת ממה שחסר לי

היא שוכבת רק עם המתופף, או עם כולם, או עם אף אחד לא, או לפעמים עם מי שנשאר
איתה, לבד, במקרה

הכעס כבר מהול אבל עדיין מטלטל

ואז lucy in the sky טילטל אותי לקום,עם day in life קפה מהקומקום…"

ולא אכפת לי שתאכל את הציפורניים עד סופן, אך זה שהן שלי, אתה לא חושב שזה מוגזם?

נורית אכלה התפוח, הפרח זרקה בחצר, והלכה לשחק עם ילד אחר

בסוף כל משפט בעברית, יושב ערבי עם נרגילה

לא שהוא בוחש בשוקו, אבל אין לו חברה

איך אסגור את חלוני וקרבה הסופה, איך אסגור את חלוני ואת יחפה?

צעד קדימה שניים אחורה סקובידו

כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,השמש לא מיהר אנשים אמרו שלום,חבר היה חבר.

התסכלו מה שקורה לי בדרך כל אחד עובר חוטף קוטף קולע לו זר

אמרה לי בוא לפגוש את ההורים, אמרתי לה תזכירי לי רק איך קוראים

אפילו ברחוב ראשי סואן, ראיתי איש יושב ומנגן

יש בחיפה בחורה היא גרה ברחוב פנורמה, את פנינו מאירה גם פה בנמל של פנמה

קראתי עוד ספר – הגעתי לסוף

אהבתנו אש בוערת, אהבתנו אדירה, וגם אם נמזמז אחרת זה לא נורא זה לא נורא

לקחת ערב פסטורלי להתחלק בביעיות להחיות איזה נושא באנלי להיות או לא להיות אוראלי

שוב לא יאיר אלי בחוף בעוברך, צחור החבצלת בשחור שערך

כנראה שמישהו למעלה שמע את הדברים, היום אני גם בכיתה ג' וגם מטר ועשרים.

הלוואי והייתי עמוק כמו שאני יומרני.

בשיר "אוהב להיות בבית" ניכרת נטיה של המשורר "להיות בבית"

בה בשעה שאתונה פולשת לטרויה, אבא נכנס עם קופסת עוגיות ועיתון

תני לי דקה להתרגל אלייך שוב

שרק תמשיכי לעבור ברחוב, כי בלעדייך יבטלו את דיזינגוף

ואם תבקשי מעלי לברוח, אפתח את דלתי לך ילדה קטנה

המורה אומרת עוד מעט כבר סתיו ובשיעור מולדת היא מראה חצב

קשור את אופנייך ועשה חפץ ליבך, אופני קשרתי ותודה שכך אמרת לי

אם יהיה זה שנית, אל יהיה זה אחרת

לא מבחין בין שנאה אהבה ופרנציפ

הן בפניך משתקפים פתאום פני

אינני יודע, מניין פתאום הופעת לצידי כחולה כחלום

לי יש ז'קט מעור ולה חולצה רכה, מרגיש גיבור – נותן לה נשיקה

אני אוהב את גלית, בעיקר עם צמות, ואת זאת עם הנמשים ואת זאת עם הגומות

אמצא לי עבודה, אלך לעבוד בבית מלון, בכסף שאחסוך, אבנה לנו ארמון

גילה גילה בוצ'ה בודי.

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה המלצה, מוזיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על עוד פעם: במשפט אחד

  1. מישהי הגיב:

    אתה כותב כל כך יפה, יש לך כל לך הרבה מה לומר, אז למה להתחבא מאחורי מילים של אנשים אחרים?…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s