להשיב את מחוגי הזמן

היום בערב, מעבירים את השעון שעה אחת אחורה. ("שעון חורף" זה קצת נראה לא מתאים עם מזג האוויר הנהדר שבחוץ). היום בערב אנחנו "מרוויחים" שעה.

זה קצת ילדותי, אבל תמיד היה בעיני משהו שמצית את הדימיון בקפיצת הזמן הזו לאחור.

בתקופת הצבא, נשלחתי פעם לשמירה בדיוק בליל המעבר לשעון החורף, וכך קרה שבמקום שמירה של שלוש שעות, הופקדתי לשמירה במגדל למשך ארבע שעות – זה היה כשעוד הייתי חיל צעיר בגדוד ובעמדה נחותה במעמדות הפז"מ.

אלא שבשעה הנוספת הזו, במהלך השמירה, הזדמן לי לשוחח עם הסמב"צית מצידו השני של מכשיר טלפון הנל"ן.  זו הייתה שיחה ארוכה ונעימה ואפילו בעלת אופי רומנטי למדי, אני זוכר שאפילו הלנתי באוזניה על איך דופקים אותי בגלל שאני צעיר והיא צחקה והבטיחה שאותה לא מעניין הפז"מ שלי. היה לה קול נעים מאוד. תמיד אומרים שישנה חוקיות בעניין הזה – ואישה הנשמעת סקסית בטלפון תהיה מכוערת במציאות. במקרה שלה – זה היה ממש לא נכון.
אני יודע את זה כי מאוחר יותר בלילה – היא הגיעה אל מגורי הסוללה שלי בבסיס. קלטתי אותה משוחחת עם הפז"מניקים במועדון הסוללה – שלמרות שהיה מיועד לכל החיילים – למעשה היה בעיקר נחלתם של הותיקים. בסוף מצאתי את האומץ להיכנס למועדון – בכלל בשביל להכין לעצמי כוס תה – הסמב"צית היתה שם מוקפת ב"חברי לסוללה". אחד מהם פתאום קרא כשנכנסתי – "אה, בעצם יש לנו טל בסוללה – הנה – הבחור הזה!". היא הביטה בי והציגה את עצמה. הרגשתי נבוך ומתבייש. אמרתי לה שלום מנומס ו"נחמד לראות אותך". מזגתי את התה ונמלטתי החוצה.

לא הצלחתי להחליט אם אני רוצה יותר להאיץ את הזמן קדימה – על מנת להיות כבר חיל ותיק – או להחזיר אותו כמה דקות לאחור על מנת לתת לעצמי הזדמנות להתנהג אחרת.

אני יכול לחשוב על הרבה נקודות זמן בחיים שלי שבהם הייתי אולי מעדיף להתנהג אחרת. להגיד דברים שלא אמרתי או לקחת מילים חזרה. לבחור ימינה ולא שמאלה, להגיד שלום במקום להתראות. לעשות את המעשה הנכון. לא פעם – לפני השינה בעיקר – פינטזתי על יכולת לחזור אחורה בזמן ולתקן משהו.
אבל ככל שאני מעריך יותר את הדברים שיש לי היום, קל לי יותר לא להתחרט. הרי אין לדעת את משמעותיו של המעשה הנכון לאורך זמן, ובטוח שכל שינוי היה מכיל את הסיכון שאמצא את עצמי כיום במקום אחר –  אולי פחות שלם עם עצמי. אני נזכר בסרט "אפקט הפרפר" – בו הייתה לאשטון קוצ'ר את היכולת לעצום את העינים, לחזור לרגע בילדות ולשנות משהו בדרך בה פעל. ובכל פעם הוא גילה כי הפך לאדם אחר – וכי המציאות שינתה גם את הסובבים אותו. גם ב"דלתות מסתובבות" וב"run lola run", יש המחשה יפה של כמה הרבה יכול להשתנות בגלל מעשה אחד קטן – ועד כמה התוצאות הן בלתי צפויות.

אז אולי דווקא היום – היום בו כולנו ניסע קצת אחורה בזמן – הוא היום המוצלח ביותר לחשבון נפש (אחרי הכל – גם יום כיפור ממש קרוב) – וגם אם אי אפשר ממש לשנות מעשים שנעשו או לא נעשו – הרי לחשוב עליהם קצת זה לא מזיק – ואולי יכול גם לסייע להתנהג אחרת בעתיד – לקבל החלטות טובות יותר – אולי אפילו חכמות יותר.

יש לא מעט פרסומות שעושות שימוש ב"קסם" הזה של חזרה בזמן ובכמיהה שלנו להיאחז ברגע החולף. אני אוהב במיוחד את הפרסומת הזו של אורנג' וי.או.די.

מודעות פרסומת

6 תגובות בנושא “להשיב את מחוגי הזמן

  1. כמה מוכר, "אם רק הייתי".
    אתה לא מצטער על המקום שאתה נמצא בו ואתה כותב שאתה מרוצה ממנו, יפה לך. להיות במקום בו שלא מספק אותך יכול להיות הדבר הכי מדכא שקיים.

    אהבתי

  2. חשבתי שחוקיות הקול היפה- מסתתרר מכוער תקף רק לגבי בחורים, כך גם חוקיות: כותב יפה- מניאק 🙂

    אני חושבת שכולם עסוקים לו פעם ב- "לו רק יכולתי לחזור אחורנית הייתי…" אבל לפחות אפשר להשפיע על העתיד על סמך העבר אז זה כבר טוב, ולפעמים גם לגבי העבר- אם יש מספיק אומץ.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s