משא ומתן עם המוות

חברי הטוב דן (שביקש שאני אוציא אותו מאלמוניות בהתייחסות שלי אליו כאן), לומד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית. יום אחד הוא תיאר לי את חמשת השלבים שאדם עובר בזמן התמודדות עם משבר (בדרך כלל אבל – או הבנה שמותו קרב): הכחשה, כעס, התמקחות, דיכאון והשלמה. הוא אפילו הזכיר סצינה בסימפסונים בה הומר עובר את כל השלבים  בפרק זמן של דקה. אני הצלחתי להיזכר שסצינה כזו גם הופיעה בשנות הקסם – כשקווין גילה שהתבקע לו חצ'קון בדיוק כשנערה יפה מגיעה להתארח בביתם

אבל בסצינה משנות הקסם – היה חסר שלב אחד: התמקחות. אני חייב להודות שאני באופן אישי אף פעם לא חשבתי להתמקח עם המוות. למעשה – הוא גם אף פעם לא היה נראה לי כמו הדבר הכי נורא שיכול לקרות. יכול להיות שכשיגיע יומי אני אקבל את זה באותה קלות כפי שוודי אלן משלים עם העניין ב"אהבה ומלחמה":

אבל בניגוד לוודי אלן, היו מקרים רבים שאנשים לא הלכו בקלות כל כך אל האור – וניסו לנהל עם המוות דיון על מהות החיים, ואולי אפילו לבטל את רוע הגזירה. דוגמא אחת לעניין זה יכולה להיות בסרט "לפגוש את ג'ו בלק" עם בראד פיט. אבל דווקא מעדיף להציג את הדרך בה חברי מונטי פייתון מארחים את הקוצר האומלל בביתם – ומנסים לבדוק מה יותר גרוע – אורחים מאמריקה או מלאך המוות:

ואם למונטי פייתון זה לא כל כך הצליח – ומוס הסלמון עשה את שלו, הרי שיש שניים- ביל וידידו המכובד טד, מהמסע המשביז של ביל וטד – שדווקא הצליחו לנצח את המוות שוב ושוב ולחזור מעולם המתים:

כנראה שבסופו של דבר הטריק הוא באמת לרצות לחיות, לדעת שיש עוד הרבה דברים שלא הספקת לעשות – ולהסביר למוות שהוא יצטרך להמתין עד שתסיים את הכל. למשל, לטעום את כל היוגורט פירות שאתה צריך לטעום:

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, חברים, פילוסופיה, פרסומות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על משא ומתן עם המוות

  1. macphista הגיב:

    1. אין על ביל וטד.
    2. אין על ביל וטד.
    3. אין על ביל וטד.

    יצא לי פעם אחת להתמקח עם המוות. אבל מה כבר עוד יש לעשות כשחיילים בורמיזאים מכוונים אליך רובה?

    אהבתי

  2. greentul הגיב:

    פעם כשחיילים בורמיזאים כיוונו עלי רובה שיחקתי טאקי.

    אבל במקרה – כי הייתה עלי חבילה.

    אם אין טאקי אז זה באמת יכול משעמם.

    אהבתי

  3. Drazick הגיב:

    אוי…
    שנות הקסם, איזו סדרה מדהימה.
    אין אחד שלא היה מאוהב בוויני :-).

    אהבתי

  4. greentul הגיב:

    כן, גם אני הייתי מאוהב בוויני קופר, אבל דווקא בפרק הזה מדובר בנערה אחרת 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s