להיות מפורסם

זאת תשוקה אנושית לחלוטין – לרצות לזכות בתהילה. להיות גדול יותר מהרגע, להשאיר את השם שלך גם אחריך. שכולם יכירו אותך וידעו מי אתה.

אם אפשר אז גם שיזהו אותך ברחוב – שיעריצו ושיאהבו אותך. (כמו את גידי גוב – למשל)

אני גם די בטוח שזה לא משהו חדש. בסרט "טרויה" מוצגות בפני הגיבור היווני אכילס שתי אפשריות – הראשונה היא לא לצאת למלחמת טרויה, ואז מבטיחה לו האורקל מדלפי – כי הוא יחיה חיים ארוכים ומאושרים ומשפחתו, וימות בגיל מפולג במיטתו, עם האוהבים אותו מסביבו. האפשרות השניה היא לצאת למלחמת טרויה – למות בה – ולזכות בתהילת עולם. במשך אלפי שנים – כך מבטיחה לו הדלפי – אנשים יזכרו את שמך, ויהללו את גבורתך. אכילס בוחר כמובן באפשרות השניה, ובאמת – עד היום אנו מכירים את הגיבור מהאילידה של הומורוס,  ונושאים את שמו בהקשרים שונים. וחוץ מזה בראד פיט שיחק אותו.

אז בכל זאת השתנה במרוצת השנים? אכילס היה צריך לצאת למלחמה נוראית – להתמודד עם הקטור הגיבור, לפרוץ את חומות טוריה ואף למות בקרב על מנת שנזכור את שמו. ככה זה היה פעם – בשביל לזכות בתהילה היית צריך לשלם. בדרך כלל בזיעה.

 ומה היום? מה צריך לעשות היום בשביל שיכירו את השם שלך?

בעיקר להיות בטלויזיה.

טרנד תוכניות המציאות קיים כבר עשר שנים בערך. זה באמת לא משהו חדש וחלק מהתוכניות שמגיעות השנה לארץ (האח הגדול, המירוץ למיליון, מפרץ האהבה והישרדות שהגיעה בשנה שעברה) כבר קיימות זמן רב בחו"ל. להבדיל מ"כוכב נולד" למשל, בה נדרשים המשתתפים להוכיח כישרון ויכולת כלשהי, משתתפי התוכניות הנ"ל צריכים בעיקר, להיות. פשוט להופיע בטלויזיה.

אני לא אומר שזה פשוט להיות בטלויזיה. ואת המחיר שלירוי שילם בשנות ה-80 בזיעה, היום משלמים בפאפרצ'י. אבל אני בטח לא אהיה הראשון שאבקר את "גיבורי התרבות" שלנו היום. הם אנשים נחמדים למדי, נראה כך. רובם גם יפים יותר מהממוצע. אבל מה הם יודעים לעשות שאני לא? אני בטוח שאפילו בלכבוש את טרויה יש לי ולנעמה קסרי פחות או יותר אותו סיכוי. אין שום סיבה שאני אזכה לפחות כבוד, כשאני הולך בקסבה עם החזה מתוח.

כן, אני מודה. גם אני תמיד רציתי להיות מפורסם. ואפילו הייתי בדרך הנכונה – כבר כשהייתי בכיתה ב' הופעתי בשני פרקים של רחוב סומסום! וזה נראה כמו הימור בטוח. כבר הכנתי מראש נוסחי תגובה אוטומאטיים למכתבי המעריצים, משקפי שמש כהות, והתחלתי להתעניין בעלות של מאבטחים אישים למקרה שאני ארצה ללכת לשוק ביום שישי.

אבל אז זה קרה – אנשים התחילו לזכור את השם שלי – ולחשוב שאני מישהו אחר.

בחיים לא פגשתי את שחקן הכדורגל שנושא את אותו שם שנתנו לי הורי. עקבתי אמנם, בלית ברירה, אחרי הקריירה שלו. המעבר שלו מצפרירים חולון למכבי נתניה לפועל תל אביב ועכשיו לסחנין.

מדי פעם הייתי מקבל טלפון מילד מתלהב ששואל אם אני טל חן שחקן הכדורגל. (לפעמים העמדתי פנים שאני כן לדקה או שתיים). ואפילו ספגתי שיחת נאצה אחת אחרי שטל חן הבקיע גול עצמי.

עכשיו אני יודע שכבר לא אוכל להיות מפורסם. זה יהיה מבלבל מדי עבור כתבי הרכילות להתמודד עם שני טל חן. אני אצטרך כנראה להתמודד עם אפרוריות האלמוניות ולהסתפק בתמיכה והתהילה שאני מקבל מהאנשים שקוראים את הבלוג שלי (כן, כן אתם).

מעניין אם גם המשתתפים בפרסומת של מרכנתיל – חושבים כמוני.

נכתב על ידי טל חן

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, חברה וקהילה, פרסומות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על להיות מפורסם

  1. hagintlv הגיב:

    מפורסתמות is over rated
    הכי טוב אנונימיות! את הקול שלי בבלוג הזה יש לך. הנה, ממני כבר יש לך SMS 😛

    אהבתי

  2. ספי הגיב:

    מה אני אגיד לך.
    להיות מפורסם זה עניין יחסי. גם בלוגרים יכולים להיות מפורסמים ולא חייבים להשפיל את עצמך בתוכנית ריאליטי בשביל זה, לשמל אותי לא לקחו לאחת כזאת.
    אז החלטתי לכתוב בלוג, אולי זה יהפוך אותי למפורסמת. לפי התכנית זהאת, אתה גם בדרך הנכונה.

    אהבתי

  3. greentul הגיב:

    ספי, את כבר סלב.

    האמת שפנו אלי מה"אח הגדול". אבל באמת עדיף לכתוב בלוג.

    אהבתי

  4. greentul הגיב:

    חגית, תודה על הSMS, אבל איפה החמש שקל שצריך לשלם על כל משלוח SMS?

    אהבתי

  5. Yuval Adam הגיב:

    תגיד לי
    אתה לא זה מהתמונה עם שמעון פרס?
    אני מכיר אותך אני חושב.

    אהבתי

  6. hagintlv הגיב:

    ככה זה פרסום… נהיה מפורסתם ולא רואה ממטר אף אחד. כבר רוצה לראות כסף. אז הא לך שרשרת המזון: קודם הכסף הולך לחברה הסלולרית, משם לחברה שמתפעלת את הענין, אח"כ חברת ההפקה לוקחת נתח ובסוף הטלנט. ממה שנשאר. הבנת את זה??? :mrgreen:

    אהבתי

  7. greentul הגיב:

    יובל, אתה מתכוון לזה?
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=93872

    😉

    חגית, כנראה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד…

    אהבתי

  8. greentul הגיב:

    אנשים שאני לא מכיר
    במקומות רחוקים וגם פה מהעיר
    הייתי רוצה שידעו כולם
    שיש ילד אחד בעולם
    והילד הזה הוא אני.
    (יהודה אטלס)

    אהבתי

  9. איתי פרנקל הגיב:

    טל – מבחינתי אתה מפורסם.
    תמשיך לכתוב !

    אהבתי

  10. שהם הגיב:

    טל חן שלום
    אני עושה עבודת חקר בבית הספר
    והייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות
    בנושא למה רציתה להיתפרסם 😮

    אהבתי

  11. פינגבאק: כתבו עליו « מייבש ביצות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s