על ברנשים, חנונים וחתיכות

איור מהספר, אסמרלדה משקה את הגיבן במים

את הגיבן מנוטרדאם, כתב ויקטור הוגו בשנת 1831 – 177 שנה חלפו, ואינספור סיפורי אהבה התרחשו, סערו ואף גוועו מאז.

לעיתים זה נראה כאילו היום, כשתיגש אזמרלדה לבחור בין הקצין הצעיר והיפה, הכומר רב הכח הפריסאי העשיר והגיבן העלוב, הסיפור יראה אחרת לגמרי.

ואולי – זה תמיד היה כך? הרי הסיבה שה"גיבן מנוטרדאם" הצליח כל כך ממחישה לנו שגם בפאריז לפני שתי מאות זה היה מסקרן ומוזר כשבת צוענים יפיפיה מחליטה להתאהב דווקא בגבר עם הנשמה הזכה ביותר – ולא בזה שיש לו את הכסף, היופי או עמדת הכח.

אני מודה שאני עוקב אחר תוכנית המציאות "היפה והחנון" בערוץ 10, ואני גם לא מנסה להתחסד – אני נהנה בעיקר מהמציצנות ומהאור המגוחך שבו מוצגים המשתתפים (ובעיקר המשתתפות). אבל הפרק ששודר השבוע – ממש גרם לי לחשוב. (אני יודע – זו קפיצה די גדולה מויקטור הוגו לפיני טבגר).

בפרק ששודר השבוע הוטלה על החנונים משימה – להצליח בכמה שיותר "דייטים" בסבב ספינדייטינג. ובעמדה קצת רגשנית – נהניתי מאוד לראות איך יואב, משתתף התוכנית הביישן והשקט ביותר. זוכה – משנתנה לו ההזדמנות להציג את עצמו – לההצלחה הגדולה ביותר בקרב הבנות. (אגב – אני הכי בעדו ובעד דניאל בת זוגו!)

אולי זאת לא הייתה באמת הצלחה – אולי הן קצת ריחמו עליו, או חשבו שהמאמץ שהוא משקיע בלמצוא חן בעיניהן ראוי להערכה, או סתם שהוא "חמוד", ולא בטוח שהנשים שעימן הוא נפגש לספנדייטיינג באמת היו מוכנות לנסות "על אמת" מערכת יחסים איתו. אבל אני חושב שיש כאן משהו נוסף.

בפרק של "נשואים פלוס" באד משתתף בשעשועון טלויזיה בו חתיכה צריכה להחליט אם היא בוחרת בבאד הנמוך והעלוב או בחתיך לטיני שרירי ונטול חולצה. באד מנסה לשכנע את הבחורה שכדאי לה לבחור דווקא בו – כי בשבילו היא תהיה אלילה, הוא יעשה בשבילה הכל, יאהב תמיד ואף פעם לא יפגע בה. זה אמנם לא עובד על הבחורה הספציפית הזו – אבל דבריו של באד בטלויזיה נוגעים בליבן של כוסיות בכל העיר והן מגיעות לפתח משפחת באנדי ומתחננות שבאד יבחר בהן. (מי שרוצה לראות את הפרק יכול לעשות את זה כאן, אבל תסיימו את הפוסט קודם)

אז אולי באמת יש בזה משהו. נכון שההסתמכות המחקרית של קשורה למקורות תרבות כמו צעירי תל אביב, נשואים פלוס וה"יפה והחנון", אבל אולי סיפור אהבתם של אזמרלדה וקוזימדו הוא על זמני וגם היום – החתיכה האקזוטית היתה ניגשת ל"כונף" שכולם צוחקים עליו, מצליחה לראות מעבר לגיבנת את נשמתו הזכה של המסכן, להתאהב בו וגם להשקות אותו מים צוננים (כמו בשיר של גלי עטרי).

זה בדיוק הרעיון שעומד מאחורי הפרסומת המעולה הבאה – לחנות ספרים עתיקים:

Norli´s Antique Books: The Hunchback of Notre Dame

נכתב על ידי טל חן

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה המלצה, חברה וקהילה, פרסומות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s