שישיות

אני אוהב את שישי בבוקר. אני אוהב לקום ולהנות מהעיר הזאת ברגעים הכי יפים שלה. לצאת מהבית כשתל אביב  עוד לא התעוררה. הרחובות ריקים (עד כמה שהם יכולים להיות). בתי העסק נפתחים בפיהוק, והאנשים מהפרברים עוד מתארגנים בבית ולוקחים את הילדים לגן.

ואז כל הלך הופך למלך.

אפשר לעבור את כל דיזינגוף בלי שאף אחד דוחף אותך. אפשר לקנות מיץ בתמרה בלי להמתין בתור, אפשר לרכב בשדרות בן גוריון בלי להתחמק מרצועות הכלבים התועות, לשבת בבית וקפה בלי שאף אחד ייקח לך את העיתון, לנשום בלי לחשוש לעשן סיגריה שיתגנב מאחוריך. אפילו המאבטחים לא שואלים אם יש לך נשק.

אבל בינינו – יש סיבה שהעיר ריקה. למי באמת יש זין לקום בשעה כל כך מוקדמת? לא מספיק מה שעובר עלי כל השבוע? ראבאק תנו להישאר במיטה. החיים יכולים להמשיך גם בלעדי.

 את הדילמה הזאת אני פותר כבר בשבע בבוקר. עם התוכנית שישיות של מרב כנת ודנה בלום ברדיו תל אביב (102FM) המרעננות הרישמיות של שישי בבוקר. אני פוקח את העיניים בשבע מחייך כשאני נזכר שלא צריך ללכת לעבודה היום ומדליק את הרדיו.

אין עוד תוכנית כזאת ברדיו. (אני יודע – אני שומע די הרבה). בכלל – אין הרבה אנשים עם פרספקטיבה כזאת על המציאות ( גם בתוכנית הקודמת שלהם. בשישי אחר הצהריים, הן עשו שמות משעות נינוחות שהיו אמורות להיות מיועדות לקבלת שבת ודברים קדושים אחרים). . הן ירטשו את הכותרות של עיתוני סוף השבוע, הן יהפכו הקלטות אודיו תמימות לראיונות פיקטיביים בוטים ומביכים מדי בשביל כל שעה שהיא, הן יתלוננו שהן צריכות לקום ואפילו יפתחו את התוכנית ברשימת סיבות למה צריך לחזור לישון ולא להקשיב להן.

בקיצור – היום כבר יום חמישי, מה שאומר שאתם צריכים לכוון את השעון המעורר שלכם בנייד לשבע בבוקר ולזכור שבבשביל לנוח יש את שבת בצהריים.

הנה טעימה קטנה מתוך התוכנית שמופיעה בספר פרצוף

אגב, אם כבר קמתם בשישי בבוקר –  יש דבר אחד שלמדתי שאסור לעשות – אסור בשום פנים ואופן לנסות לקבוע עם חבר. כמעט כל מי שהתקשרתי אליו בשישי בבוקר וניסיתי להציע לו להיפגש לארוחת בוקר איים בניתוק היחסים הדיפלומטים איתי וצרח עלי שאני אחזור לישון.

מי צריך חברים? רדיו זה הכי טוב. (אפשר לשמוע את השיר הבא – להרים ידיים גבוה באוויר ולמחוא לפי הקצב)

 הגעתם עד לכאן?

 בא לכם עוד אחד?

טוב עוד אחד ודי – הפעם תסלם:

נכתב על ידי טל חן

מודעות פרסומת

אודות talch

פרסומאי, אבא, ואחד כזה שכותב על דברים
פוסט זה פורסם בקטגוריה המלצה, חברים, מוזיקה, עירוניות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שישיות

  1. hagintlv הגיב:

    מיץ תפוח-בננה-אגס-ג'ינג'ר של תמרה זה הכי בעולם. ביום שישי בין המסאז' למספרה. זה גם בול באמצע הדרך בין שהי המקומות. את שישיות יוצא לי לשמוע רק אם חלילה מישהו מעיר אותי כל כך מוקדם ואני נאלצת לנסוע בבוקר לאנשהוא… ואין כמו תיסלם… אתה פשוט מביא פנינים כאן. אתה מודע לזה? כל פעם מחדש. לגמרי 😀

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s