איזה ילד

פתאום נפלה עלי תחושה כבדה שיש יותר מדי אנשים. הרי אם הגהינום הוא הזולת, יותר זולת זה יותר גהינום, לא? זה קורה כשאני מנסה ללכת ברחוב וצפוף על המדרכה, כשאני עומד בפקק, או בתור. כששוב מספרים שמחירי הדלק או המזון עולים, או כשחברים מספרים לי כמה קשה למצוא דירה בתל אביב וכשאני רואה את הפרסומת שישראל מתייבשת.  יותר מדי אנשים.

ולפעמים אני שומע, מאנשים בני גילי, שאולי לא כדאי בכלל להביא ילדים לעולם כזה צפוף. עולם מלא במלחמות ורעב ובלי אוזון ובלי מים. מי בכלל יכול להבטיח שהילד יהיה מאושר? על כולנו אמרו שאנחנו לא נלך לצבא (לא רק לילדים של חורף 73) וכולנו הלכנו והיו כאלה שלא חזרו, ואלה בטח אמירות שמלוות כל "מחזור" עד גיל מסוים (אולי גברים יותר מנשים)

באחד הקורסים באוני', למדתי על התפתחות השפה. הסבירו לנו על עיקרון אבולציוני שמסביר איך כל דור הוא יותר משוכלל מהדור שלפניו. מכיון שילדים (או גורים לצורך העניין) יכולים לקלוט הרבה כישורים עד גיל צעיר (אצל "גורי אדם" זה בערך עד גיל 6 או 7), לפעמים אפילו יותר מכל מה שיקלטו לאורך חייהם.

נגיד שיש ציפור שלומדת לבנות את הקן. היא מעבירה את הידע הזה לגוזלים שלה כשהם צעירים, ואז הגוזלים משכללים את השיטה לאורך בגרותם ומעבירים את השיטה ה"משוכללת" לצאצאיהם וכן הלאה. כמובן – בתהליך איטי שנמשך על פני דורות.

אבל מבט אחד על הילדים של היום, ממחיש את הפוטנציאל האדיר הטמון בהם. הקלות שבה הם רוכשים כלים ומיומנויות אשר לי נראים עוד לפעמים לא ברורים (למשל, הקלות של השימוש במחשב), מבהירה לי כי עם קצת הכוונה – הם יוכלו להשיג כל כך הרבה. הרבה יותר ממה שאני אשיג בחיי.

ובין הדברים שהם ישיגו – אולי תרופה לסרטן? אולי דלק בלתי מתכלה? אולי שלום בין העמים?

 אני נאנח ואומר לעצמי, מילא. שימשיך המין האנושי להתרבות. רק בואו וננסה לאפשר לדורות הבאים, באמת להיות טובים יותר מאיתנו.

פוסט מאוד דביק אני יודע.

מוקדש למישהו שיודע שזה הוא.

נכתב על ידי טל חן

מודעות פרסומת

6 תגובות בנושא “איזה ילד

  1. אין אין זה כל כך נכון אבל בגדול זה נורא אתה – כותב תמיד מתוך ייאוש קיומי כאילו זו נקודת הפתיחה שלך – בעיני זה סטראט אפ. ייאוש אופטימי דוט קום או ייאוש בספין חיובי דוט קום. תרשום את זה. שלא יגנבו.

    אהבתי

  2. האמת שאת נורא צודקת, להתחיל לקרוא את הפוסט הזה זה לרצות למות. הייתי צריך לתת רמז שהוא יצא אופטימי בסוף.

    זה כמו בספר שקראתי עכשיו "חיי פאי", שבתחילת הסיפור הסופר מבטיח שלסיפור הזה יש סוף טוב, כדי שהקוראים לא יכנסו לדיכאון.

    אני הולך לקנות את הדומיין yeushoptimi.com

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s